מהו הגדר של "משתה היין" שבו אסור לשמוע מוזיקה לאחר החורבן לפי הרמ"א? האם זה איסור רק על שתיית יין או כל משתה אלכוהול, כמו בפאבים ובארים שיש מוזיקה?

שלום וברכה! (ראשית, לתועלת הקוראים שאינם מכירים את הסוגיה - תמצית של עניין זה והדעות השונות מופיעה בתשובה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/102707 .) מסברה כמובן אין סיבה לחלק בעניין זה בין יין לבין משקאות חריפים אחרים. ואכן מדברי הגמרא והפוסקים נראה בפשטות שאין הבדל בין יין ובין משקאות חריפים אחרים: כאשר הגמרא עוסקת בעניין זה (סוטה מ"ח א; גיטין ז' א), היא מביאה את הפסוק "בשיר לא ישתו יין". בפסוק במלואו (ישעיהו כ"ד, ט) נאמר: "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו". דהיינו שמוזכר גם יין וגם שיכר. וכן ברש"י בגיטין שם כותב: "לשורר בבית המשתאות", ללא איזכור של יין דוקא. ובמאירי שם כותב: "דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה". כך גם בלשון הרמ"א (תק"ס, ג): "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם; הגה: ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה" - אינו מזכיר יין דוקא, אלא בית המשתה סתם. יש מן הראשונים והפוסקים שהזכירו בהקשר זה "יין", כגון במשנה ברורה שם. אבל אפשר בהחלט שנקטו לשון זה כביטוי כולל למשקאות חריפים, ולא מצאתי מי שהגביל את הדין ליין דוקא. התייחסות מפורשת לנקודה זו מצאתי בפסקי תשובות (תק"ס, יא), שכותב שהאיסור הוא גם בשאר משקאות חריפים.