אמנם אנו סומכים היום על היתר עסקה לענין השקעת כסף בפק"מים. אך האם זה מסתדר אם כך שאנו מאמינים שכל אחד מקבל את הממון שלו משמים לפי עבודתו ויגיעתו (ע"פ שיעור של הרב במסילת ישרים, סיפור על הבעש"ט הסוס ושטר החוב שלא נפרע), האם תקנת חכמים גורמת לאותו ממון שאני מרויח בריבית, שאכן יגיע לי בדין?

אין לערב עניני אמונה בעניני הלכה. אם לפי ההלכה הדבר מותר הוא כשר. באשר להשתדלות בפרנסה כל אחד משתדל לפי דרגתו הרוחנית. יש הממעטים בהשתדלות ומתסרים יותר ללימוד תורה ועשיית מצוות. ויש המרבים בהשתדלות וממעטים בלימוד תורה ובעשיית מצוות. הפקדה בבנק נראית לי השתדלות סבירה גם לממעטים בהשתדלות. אין בה טורח רב ואדרבה הכנסותיהם מההפקדה יחסכו להם טורח בהשגת פרנסה ממקום אחר ויוכלו ללמוד תורה יותר.