בספר הכוזרי במאמר ראשון פסקה צב-צז מסביר ר’ יהודה הלוי שעם ישראל הוא עם גדול ובעל סגולה וחטא העגל לא היה כזה גדול ורק חלק חטאו בו. איך זה מסתדר עם המבואר בדברים פרק ט מפסוק ד עד סוף הפרק שעם ישראל הוא לא צדיק אלא עם קשה עורף וה’ רצה להשמיד אותו אחרי חטא העגל ”למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה’” ”הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים” תודה רבה לרב

בס"ד שלום רב 'קשה עורף' היא תכונה 'פרווה', השאלה היא לאיזה כיוון לוקחים אותה. העקשנות של עם ישראל החזיקה אותו נאמן לאלהיו כל שנות הגלות הארוכות למרות קשיים בלתי נסבלים. על כן, אין סתירה לצדקות ואולי אפילו יש בזה תוספת מעלה אם העקשנות מכוונת כראוי. כמובן שיש לתקן את הנפילות בתחום זה כמו בכל תחומי החיים הזקוקים לתיקון. בברכה שנה טובה