ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מוזיקה ווקאלית של גויים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב שבט תשע"ח

מוזיקה ווקאלית של גויים


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש נעימות שאני שומעת של להקת "אניגמה" אם אתה מכיר, ומסתבר שחלק מהן הן סוג של שירה ווקאלית ללא ליווי כלים, שהייתה נהוגה בכנסיות קדומות..
אני נהנית מלשמוע את הנעימות האלה, בלי קשר לנצרות.
האם זה בסדר להמשיך לשמוע את זה?


תודה רבה.

תשובה:
שלום
נחלקו בכך הפוסקים י"א (שו"ת אג"מ) איסור גדול שאפשר שיביא חס וחלילה לידי מינות." מלבד זמר בעלמא שנועד להנאת זמרה, אף שמחבר הזמר הוא נוצרי - אין בזה איסור. אבל סתמא יש לאסור. י"א (שו"ת צי"א חי"ג סי' יב) שאין להכניס מנגינות חול וכל שכן מנגינות הלקוחות מאומות העולם לבית הכנסת, וי"א (שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' ז) שמותר לשורר במנגינות נכרים ומילים מן התפילה וכד'.
למעשה ניתן לסמוך על המקילים כפי שיבואר בהרחבות.
מקורות והרחבות
המוסיקה היא כלי רוחני הפועל על האדם. התוכן הטמון במוסיקה מובע במנגינה ומובע במלים המצורפות לה.
הגמרא (חגיגה טו/ב) מספרת על אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה משום שזמר יווני לא פסק מפיו. רש"י הסביר שהדבר אסור משום שאסור לזמר אחר החורבן. מהרש"א מפרש שהיה אלישע בן אבויה שר זמר של עבודה זרה, וזה מה שהוביל אותו למינות. נסקור כעת את הדעות השונות המתירות והאוסרות בענין:
רבי יהודה החסיד כתב בספר חסידים סי' רלח (מובא במגן-אברהם נג,לא): "וכל שמנגנים בפני עבודה זרה, לא יעשה אותו ניגון לקדוש ברוך הוא". האיסור הוא דווקא לקלוט מנגינות של ע"ז לחזנות ולתפילה אין להכניס טומאה אל הקודש. רבי יהודה החסיד לא אסר לשמוע מנגינות של עבודה זרה למטרה של חולין.
הב"ח (שו"ת הב"ח הישנות סי' קכז) סובר אף הוא כבעל ספר חסידים, אך מחלק ומצמצם את האיסור:
מה שמזמרים בבית הכנסת בניגונים שמזמרים בהם בבית תפילתם, נראה שאין איסור. אלא דווקא באותם ניגונים המיוחדים לעבודה זרה, מאחר שהוא חוק קבוע לעבודה זרה, כמו מצבה שאסורה גם לקדוש ברוך הוא, מפני שעשאוה גויים חוק לעבודה זרה וכו'. אבל אם אינם ניגונים מיוחדים לע"ז, נראה שאין בזה איסור, דבהאי איכא למימר לא מיניה גמרינן כמש"כ בסנהדרין נו,ב". לפי דבריו האיסור שייך רק בשירים המיוחדים לענייני עבודה זרה, ואותם אין לשיר בבית הכנסת. ומכאן ניתן ללמוד שבמסגרת אחרת לא מצאנו איסור אף בשירי עבודה זרה.
הרב עובדיה יוסף הביא בתשובתו ביביע-אומר (ח"ו או"ח ז,א-ג) את דברי ספר חסידים והב"ח, והעיר עליהם שהואיל ולפי הרבה פוסקים מותר להפוך כנסיה לבית כנסת, אם כן הוא הדין שמותר להפוך מנגינה כניסיתית למנגינה של בית כנסת. והוסיף על כך הרב עובדיה יוסף:
וכל שכן מנגינה בעלמא, שאין בה ממשות. ואע"פ שאמרו בפסחים כו,א דהא דקול מראה וריח אין בהם משום מעילה, מכל מקום איסורא מיהא איכא - היינו באותו הקול איסור עצמו, אבל בהעברת המנגינה בלבד לדברי קדושה, פנים חדשות באו לכאן, ואין שום איסור בדבר כשהש"ץ עשה זאת מתוך כוונה טהורה לשבח ולזמר להשי"ת הבוחר בשירי זמרה.
מנגד, הרב חיים דוד הלוי כתב: "פשוט ביותר שמוסיקה כנסייתית עם מלים או בלעדיהן אסור לשמעה." מקורו מספר חסידים ומהב"ח, אך הוא עצמו כותב: "מפשט לשון ההלכה הנ"ל נראה דווקא 'שמנגנים בו' לעבודה זרה עתה." בכל זאת הוא אוסר - "לחומר איסור וחובת התרחקות מכל ספק וסרך עבודה זרה, נראה שאם השומעים יודעים שזו היתה מיועדת להיות מוסיקה כנסייתית ראוי להתרחק ממנה, וביחוד אם ניכר הדבר בצליליה המיוחדים".
ה. החמרת הגר"מ פיינשטיין במוסיקה שאינה נשמעת עוד בכנסייה
גם הרב משה פיינשטיין אסר באופן מוחלט (אגרות-משה יו"ד ח"ב סי' נו):
הנה הניגונים שמזמרים הנוצרים בבית תפילתם, ודאי אסור לשמעם, אף על ידי הרדיו ואף על ידי פונוגרף [פטיפון]. ולא רק הניגונים שמזמרים עתה, אלא אפילו מה שהיו מזמרים מכבר אע"פ שהפסיקו עתה לזמר באותן הניגונים - אסור. וגם הניגון שחיבר איזה נוצרי ניגון על פסוק מתהילים על הלשון שהעתיקו [תרגמו] - אסור, כי סתם הניגונים שמחברין הנוצרין לפסוקי תהילים הוא לזמר לתפלותיהן, שזה אסור. ואם הוא מכיר שלא היתה כוונת מחבר הניגון לזמר לעבודתם, אלא לזמר בעלמא להנאת זמרה, אף שמחבר הזמר הוא נוצרי ועכו"ם - אין בזה איסור. אבל סתמא יש להחזיק שהוא לעבודתם, ואסור. ואף לפרנסה אסור".
ביחס למנגינות בכלל צריך לדעת שישנה השפעה דו כיוונית בין ישראל לעמים בנושאים אלו, וע"כ נחלקו בכך הפוסקים י"א (שו"ת אג"מ) איסור גדול שאפשר שיביא חס וחלילה לידי מינות." מלבד זמר בעלמא שנועד להנאת זמרה, אף שמחבר הזמר הוא נוצרי - אין בזה איסור. אבל סתמא יש לאסור. י"א (שו"ת צי"א חי"ג סי' יב) שאין להכניס מנגינות חול וכל שכן מנגינות הלקוחות מאומות העולם לבית הכנסת, וי"א (שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' ז) שמותר לשורר במנגינות נכרים ומילים מן התפילה וכד'.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il