האם יש מקום שקהילות יתקנו לעצמן תקנה שלפחות בימים נוראים לא ייגש חזן מי שאין לו סינון באינטרנט. אני מבין שזה תלוי בהרבה פרטים מציאותיים, ובכל זאת רציתי לדעת: 1 האם יש מקום לתקנות כאלה כיום? 2 איך להתייחס למי שאין לו סינון? הוא "אומר מותר"? 3 איך מקדמים בציבור הסרוג שלנו את תודעת ערך הסינון גם למבוגרים?

ומה בדבר מי שרוחץ בברכה מעורבת? ומי שאשתו ובנותיו לבושות בלבוש לא צנוע? ויש עברות רבות באל"מ ובאל"ח שלצערנו אנשים נכשלים בהן.