בעקבות מה שקרה בגן החיות עלתה לי שאלה, האם מותר להשאיר את הנמר בגן החיות? האם מותר להנות ממנו?

שלום וברכה, כתוב בתורה: שמות (כא, כח): "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ". היינו ששור שנגח אדם והרגו חייב מיתה ובשרו אסור בהנאה. במשנה במסכת סנהדרין (פרק א משנה ד) נחלקו התנאים, באלו תנאים יש להרוג בהמה זו: הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש - מיתתן בעשרים ושלשה. רבי אליעזר אומר כל הקודם להורגן זכה. ונפסק ברמב"ם (סנהדרין פרק ה הלכה ב) כדעת תנא קמא, שכדי להרוג בהמה שהרגה צריך בי"ד של עשרים ושלשה, וז"ל: "אין דנין דיני נפשות בפחות מעשרים ושלשה שהן סנהדרי קטנה בין דיני נפשות של אדם בין דיני נפשות של בהמה... אפילו ארי ודוב וברדלס שהן בני תרבות ויש להן בעלים שהמיתו מיתתן בעשרים ושלשה...". למעשה כל זמן שלא דנו את הבהמה בבית דין של עשרים ושלשה וגזרו את דינה הבהמה לא נאסרה בהנאה. (עיין בתשובת ב"ח קיא, ובחכם צבי פד שנחלקו האם בהמת גוי נאסרת ע"פ עד אחד ודיין אחד). בטעם הדין מדוע יש להרוג בהמה שהרגה? הרמב"ן (בראשית ט, ה) כתב: "...גזרת מלך היא, וזה טעם סקל יסקל השור ולא יאכל את בשרו, ואיננו להעניש את בעליו בממון כי אפילו שור המדבר חייב מיתה". וברד"ק שם כתב: "אעפ"י שאין גמול ועונש לשאר בעלי - חיים אלא לאדם שהוא בעל שכל, בעסק האדם יש להם גמול ועונש כמו שאמר מיד כל חיה אדרשנו". לפי הרד"ק בדברים גדולים כפגיעה באדם, יש גמול ועונש לחיות. והחינוך כתב (במצוה נ"ב) "משרשי המצוה כדי להסכים בדעתנו שכל מי שבאה תקלה על ידו מרוחק ונמאס עם אלוקים ועם אנשים, ואפילו שוגג כמו הבהמה שאין לה דעת וכ"ש מזיד, ובתתנו דעתנו על דבר זה יביאנו להזהר הרבה בכל מעשינו עד שלא תצא תקלה מתחת ידינו לעולם". לפי החינוך מצווה זו באה לחנך אותנו מה החומרה הגדולה במעשה רציחה. והאברבנאל (פרשת משפטים) כתב: "עם היות השור בלתי מדבר ולא בר עונשין, הנה יסקל לא בדרך עונש לשור אלא כדי שלא יאמרו רואין זה השור שהרג את איש פלוני ולא תזכר הרעה ההיא עוד". לפי האברבנאל, מצווה זו באה לסלק דבר שמזכיר מעשה שלא ייעשה. דיון זה מובא כבר במשנה (סנהדרין ז, ד) לגבי אדם ששכב עם בהמה, שדינה בסקילה: "אם אדם חטא בהמה מה חטאה? אלא: לפי שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל. דבר אחר: שלא תהא בהמה עוברת בשוק, ויאמרו: זו היא שנסקל פלוני על ידה". בכל אופן בזמן הזה שאין לנו בי"ד שדן דיני נפשות לא ניתן לקיים דין זה. האם מוטל על הבעלים להרוג את הבהמה שהרגה מדין וביערת הרע מקרבך? בשו"ת יד אליהו (לה) כתב: "נלע"ד דהאידנא מצוה נמי לשוחטו דוקא ולא למכרו ולא להניחו בחיים כלל דאף דאין מקיימין בו מצות סקילה דאי אפשר עכ"פ מקיימין בו ובערת הרע מקרבך". למרות שיש חובה לבער את הרע בהמה זו לא נאסרה בהנאה, ומותר להשתמש בעור שלה, וכן אם לא קיימו את מצוות 'ובערת' ולא הרגו אותה מותר להנות ממנה.