שלום כבוד הרב, אם גוי מרביץ ליהודי ומשפיל אותו האם הקב"ה יתברך מעניין אותו על כך? תודה רבה ושנה טובה

שלום וברכה לשואל היקר, ודאי, הקב"ה כואב את צערו של כל יהודי באשר הוא. צערו של כל יהודי אינו רק עניין פרטי, אלא הוא בבת עינו של הקב"ה. כבודו של הקב"ה מתגלה דרך עם ישראל, עם סגולתו. לכן כאשר ישראל מושפלים, גם כבוד ה' נפגע. כמו כן, כדי להבין את דברי חז"ל הכתובים לקמן, נכון להקדים דבר עמוק המתבאר בספרי החסידות והקבלה, ש"כנסת ישראל", כלומר נשמות ישראל, שורשם גבוה ונעוץ ב"שכינה הקדושה", כלומר באור האלוקי המתגלה בעולם, ולכן גילוי כבוד ה' בעולם וקידוש ה' הגדול ביותר הוא על ידי השראת השכינה בישראל וזקיפת קומתם של ישראל, וחילול ה' הוא להיפך חס וחלילה. חז"ל גילו לנו, שהשכינה מצטערת עם כל יהודי בצערו, כמו שנאמר בגמ' בסנהדרין (דף מו.): "אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי" ומוסיפה הגמ' שכל האמור הוא, אפילו ברשעי ישראל, וז"ל: "אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים". כלומר, הצער של כל יהודי פוגע ממש בשכינה הקדושה, כלומר בכבוד ה' המתגלה בעולם, והיא כביכול מצטערת ובוכה על כך וכואבת איתו את אותו הכאב. וכך נאמר בישעיהו (ס"ג פס' ט'): "בכל צרתם לא צר, ומלאך פניו הושיעם, באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, וינטלם וינשאם כל ימי עולם", כלומר הקב"ה נמצא עם כל יהודי באותו צרה והוא זה שנוטל וסובלת את משאם (מצודת ציון שם). ובתהלים (צ"א פס' ט"ו) נאמר: "יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו", הקב"ה עמנו בצרה, הוא רק מחכה שנקרא לו ונתפלל אליו כראוי (וראה ברד"ק שם בשם חז"ל מדוע רק לעתיד לבוא התפילה שלנו תהיה בשלמות). ובגמ' (מגילה כט ע"א) במגילה מובאת ברייתא בשם רשב"י, וז"ל: "בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן, שנאמר הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו' גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר למענכם שלחתי בבלה", וכפי שאנו רואים נגד עיננו את השגחת ה' בקיבוץ גלויות ותהליך הגאולה: "ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות". כלומר כשעם ישראל נמצא בגלות או מושפל אין לך חילול ה' גדול מזה וכבוד ה' מתמעט בעולם, וכן בכל יהודי מישראל שעובר צער והשפלה כאמור לעיל, השכינה עצמה נמצאת עמו בצרה. כך נאמר ביחזקאל (ל"ו פס' כ'): "ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו". הגלות והשפלות נתפסות כחלול שם שמיים – כאילו הקב"ה חס ושלום חסר כוח. ומנגד, כאשר עם ישראל זוקף את קומתו, זהו קידוש השם והפאר של ה', כפי שנאמר (ישעיהו מ"ט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר". שנה טובה וגמר חתימה טובה,