לכבוד הרב שלום וברכה ברצוני לשאול הלכה למעשה לגבי נגיעה במקומות המכוסים. אני לובש חולצה עם שרוולים שמכסים את אזור שורש כף היד בדרך כלל. עם זאת בזמן תנועות (כגון החזקת סידור) השרוול זז והאזור הזה נחשף וגלוי. שאלתי היא: האם אזור שורש כף היד אשר לרוב מכוסה, מוגדר הלכתית כ"מקום המכוסה" גם ברגעים שבהם הוא נחשף בפועל? או שמא ברגע שהשרוול זז והמקום נחשף הוא מאבד את דין "מקום מכוסה" ונגיעה בו לא מצריכה נטילת ידיים? אשמח לדעת מה הדין במקרה כזה.

שלום וברכה, אין צורך ליטול ידיים (עי' מ"ב ד נג, ביאור הלכה סי' ד סע' כא, בן איש חי תולדות יז). מקורות והרחבה: ישנן שתי סיבות שלא צריך ליטול ידיים: א. מתחת למרפק נחשב תמיד מקום גלוי, ולא צריך נטילה על נגיעה שם. ב. אף אם נחמיר שהמקום נחשב מכוסה מכיוון שדרכך לכסות, מכל מקום מכיון שלפעמים זה מתגלה יתכן שזה נחשב מקום גלוי. הסברא השנייה הוספתי לרווחא דמילתא. כעת נביא את המקורות בהרחבה: כתב השולחן ערוך (ד כא) שהנוגע בזרועות במקומות המכוסים צריך נטילה, וז"ל: "צריך ליזהר בתפלה או באכילה שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם, לפי שיש שם מלמולי זיעה. וכן שלא לחכך בראשו. אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו, ובמקום המגולה שבזרועותיו, אין להקפיד. הרי שאין צריך נטילה על נגיעה במקום מגולה שבזרועות. וכתב מחצית השקל (ד כג) שהגדרת מקום גלוי או מכוסה תלוי במנהג המקומות כולל הזרועות, וז"ל: "ולענ"ד דהכל לפי המדינה ודרך לבושיהן, דבמקום שיש להם כתונת שרחב בית היד וכן אין כורכין סביב הצואר, א"כ נשאר עד השיעור שכתב מ"א ע"פ הרוב מגולה וליכא שם מלמולי זיעה, אבל במקום שכורכים מטפחת סביב צווארם ובית יד של כתונת שלהם קצר, א"כ גם אלו מקומות על פי הרוב מכוסים ויש גם שם מלמולי זיעה". המשנה ברורה (סימן ד ס"ק נג) הביא להלכה את דברי המחצית השקל שזה תלוי לפי מנהג המקומות אם הדרך להיות מגולה שם. אך הבאור הלכה (ד כא ד"ה צריך ליזהר) השיג על דברי מחצית השקל בעניין הזרועות, וז"ל: "עיין במ"ב ס"ק נ"ג במש"כ בשם המחה"ש ומה שחידש עוד לענין מקום מגולה שבזרועותיו עי"ש בדבריו לא העתקתי דלא משמע כן בזבחים י"ט ע"ב ברש"י ד"ה ולא למעלה עי"ש". בגמרא בזבחים (יח:) מובא לגבי חגירת האבנת: "כשהם חוגרין, אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן". ופירש שם רש"י (זבחים דף יח עמוד ב ד"ה ולא למעלה) שמעל המרפק זה מקום זיעה, וז"ל "ולא למעלה מאציליהן - למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע". אם כן יוצא שלפי מחצית השקל הגדרת הזרועות כמקום מכוסה או גלוי תלוי במנהג המקום. ולפי הביאור הלכה אין זה תלוי במנהג. נראה שכוונת המשנה ברורה לחלוק על המחצית השקל גם לקולא וגם לחומרא. כלומר לדעת מחצית השקל מתחת למרפק אם דרכו להיות מכוסה אזי הנוגע שם צריך נטילה. ומעל המרפק אם דרכו להיות מגולה אזי הנוגע שם לא צריך נטילה. המשנה ברורה חולק ואומר שמתחת למרפק תמיד נחשב למקום מגולה, ומעל המרפק תמיד נחשב כמקום מכוסה. וכתב הגרח"ק בקונטרס הזכרונות (א יד) בדעת החזון איש: "אם נגע בבשרו למעלה מהעלנבויגן (מרפק) צריך ליטול ידיו ולא מהני מה שרוב אנשי המקום הולכים מגולה שם (וכ"ה באגרותיו ח"T סי' ד' וכ"נ בבה"ל ס"ס ד' ע"ש"). וכן כתב הגרח"ק בשונה הלכות (ד מז): "ובמקום המגולה שבזרועותיו עד הפרק שקורין (איילי"ן בויגי"ן) אין להקפיד אבל למעלה מזה לא מהני אף שדרך המקום להיות מגולה". הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שמתחת למרפק זה נחשב תמיד מקום מגולה אף אם האדם רגיל לכסותו, ומעל המרפק תמיד צריך נטילה אפילו אם האדם רגיל לגלות את המקום. יצוין שכף החיים (ד צט) הביא את דברי המחצית השקל להלכה, וראה גם בבן איש חי (תולדות יז) ובפסקי תשובות (ד 225). ובילקוט יוסף (ד ע) כתב להקל בנגיעה למעלה מהמרפק אם רגילים ללכת בשרוולים קצרים וז"ל: "הרגילים לילך בשרוולים קצרים, מותר להם לגעת בזרועותיהם במקום הגלוי, דלא הוי בכלל מקומות המכוסים שבגופו". גם אם נאמר שמי שדרכו לכסות את זרועו מתחת למפרק חייב נטילה שם, כמשמעות המחצית השקל, בנידון השאלה נראה שאין צריך נטילה מסיבה נוספת, שלפעמים המקום גלוי. ונחלקו הפוסקים באיזה תדירות צריך שיתגלה המקום כדי שיוגדר שהמקום נחשב כמקום גלוי. כתב הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת תולדות סעיף יז): "ויד שמאל אפילו אם נוגע בפרק הסמוך לזרוע שמניח שם תפילין עד אחר שני שלישי הפרק ההוא, חשיב בכלל מקומות המגולים ואין צריך רחיצה כלל". והעיר על הדברים הנ"ל הילקוט יוסף (ד סט): "ומבואר מדברי הבן איש חי, דלא רק בעת הנחת התפילין אם נוגע בזרועו א"צ נטילה, אלא גם במשך כל היום, נגיעה ביד שמאל אינה בכלל מקומות המכוסים. וקרי לה מקומות הגלויים. אלא שדבריו צריכים ביאור, דמה בכך שמגלה את זרועו בעת הנחת התפילין, הרי ברוב ככל היום הזרוע במקום ההנחה מכוסה, ומה שונה יד שמאל מיד ימין. וגם היאך יהיה הדין בשבת וביום טוב ובחול המועד שאין מניחין תפילין, אטו דין שונה יהיה לזה". על כל פנים מבואר מדברי הבן איש חי שאף שרק לפעמים המקום מגולה, מכל מקום נחשב מגולה לעניין נטילת ידיים.