לימון שנמצא ברחוב וכנראה נפל מעץ, האם יש לחשוש לערלה?

שלום רב, הלכה למשה מסיני, שספק ערלה בארץ ישראל אסור, בחוץ לארץ מותר. עם זאת במציאות שאתה מתאר שנמצא ברשות הרבים, ולא ברור מהיכן נפל, הכלל הוא שהולכים אחר הרוב, ורוב הלימונים בארץ ישראל, אינם ערלה, ולכן אין לחשוש לערלה. מקורות: מבואר בגמ' בקידושין (לט.), שספק ערלה בארץ ישראל לאסור, ומחוץ לארץ ישראל, מותר. ואף שזו הלכה למשה מסיני, ובספק הלכה למשה מסיני, הולכים לחומרא, מכל מקום הרי שנינו: "ספק ערלה בחוץ לארץ יורד ולוקח", כלומר שכך הלכה זו נאמרה למשה מסיני שספק ערלה בחו"ל יהיה מותר (גמ' שם). וכן פסק מרן השו"ע (יו"ד סי' רצ"ד סע' ט'): "ספק ערלה בא"י, אסור. ובחוצה לארץ, מותר. כיצד, כרם שיש בו נטיעות של ערלה, וענבים נמכרים חוצה לו, בארץ ישראל, אסור; ובסוריא, מותר, והוא שלא ידע שהובאו מאותו הכרם; ובחו"ל, מותר, אפילו יודע שהובאו מאותו הכרם, רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה. ואגב יש להעיר, מדוע הרמ"א הוסיף בשם הטור: "וכל שכן שכרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר", הרי דין זה כבר נכתב בשו"ע (לקמן סע' י'), וכתב הש"ך (שם ס"ק כא) ליישב, שלדעת הרמב"ם והמחבר, מותר לקחת אף ביידים מכרם שהוא ספק ערלה כמו מכרם של היתר, אולם הרמ"א חולק וסובר כדעת הטור, שרק אם הוא לא קטף בעצמו, עיין שם. והנה הצל"ח (ברכות לו.) כתב שיש להקל בספק ערלה בזמן הזה. אולם כפי שראינו לעיל, לכאורה ההיתר בחו"ל הוא אפילו שידוע שהובאו מאותו הכרם, ולכאורה אף שיש כאן דין של "כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי", כיון שכך נאמרה ההלכה בספק ערלה בחו"ל, להקל. לכן נראה בפשטות שאם נמצא ברשות הרבים בארץ ישראל, יש ללכת אחר הרוב. וכן כתב הרדב"ז בתשובה (סיק תק"פ), שדין זה נאמר בשדה שיש בה גם פירות ערלה, ובאופן כזה מחמירים בארץ ישראל כי חוששים שמא הפרי ערלה, אך כאשר הביאו לפניו לימון, הולכים בתר הרוב, וחתם את דבריו: "וכן עשיתי אני כשישבתי בירושלים לא נמנעתי לאכול את פירותיה, וכן ראיתי זקני הדור ההור ז"ל ולא היו נזהרים בזה עם רוב חסידותם ודקדודם במצוות". ברכה והצלחה,