- משפחה, ציבור וחברה
- שנת האבל על הורים
שאלה
תודה רבה על המענה ושיהיו רק שמחות. נאמר לי שבמקרים מסוימים מותר להישאר לסעודת חתונה במידה ועוזרים בהגשה לשולחנות. האם זה באמת מותר במקרים מסוימים? אם כן באלו מקרים זה מותר? האם בחתונות של בני משפחה קרובים למשל? תודה רבה
תשובה
אמן. שתתבשרו רק בשורות טובות !
היתר לשמש בסעודה כמלצר אכן הובא בפוסקים. אולם יש סוברים שהיתר זה אינו מועיל לגמרי כיום. כמו כן יש סוברים שהיתר זה ניתן רק לקרובי משפחה. למעשה כשיש צורך גדול יש מקום להקל להשתמש בהיתר זה גם לאלו שאינם קרובי משפחת החתן והכלה, כאשר משמשים את האורחים כמו מלצרים ולא רק באופן סמלי, בצירוף מש"כ לעיל שהדבר יגרום עגמת נפש לבעלי השמחה אם לא תשתתפו באירוע. בנוסף יש לאכול בשולחן צדדי, ולא להשתתף כלל בריקודים.
מקורות:
הרמ"א יו"ד שצ"א, ג' כתב: "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נישואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר, ויש אוסרין, וכן נוהגים, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה". וכתב בצרור החיים קצ"ב שכוונת הרמ"א שפעם היו נוהגים שהמלצרים היו מבני המשפחה והם היו נכנסים לחדר אחר לאכול ויש מתירים לאבל ללכת לאכול עמהם שם, ויש אוסרים ולדעתם מותר לאבל רק לעזור להם באותו חדר אך אסור לו לאכול כלל וכן נוהגים. וסיים שם הגר"מ אליהו זצ"ל: "ואם כן העצה לשמש כמלצר אינה מועילה ובודאי שאם מגיש רק באופן סמלי ע"מ להיחשב כמלצר - אין הדבר מועיל". וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל, הביא דעתו הגר"א נבנצאל בס' מהעולם ועד עולם עמ' 183 הערה 42. ובס' נטעי גבריאל פרק ב', כ, ד' כתב שהיתר זה הוא בין לקרובי משפחת החתן והכלה ובין שאינם קרובים. אולם בס' גשר החיים פרק כ"א, ח', י"א כתב היתר זה רק לקרובי החתן והכלה. אם כן היתר זה אינו פשוט אולם במקום צורך כנ"ל יש להתיר ובפרט שהלכה כמיקל באבל.
ברכה והצלחה!
הרב נועם דביר מייזלס