שלום הרב, האם מותר להשמיט חלק מהתחנון שמדבר על הגלות ו\או להוסיף חלקים משל עצמי\פסוקים?

לשואל, שלום וברכה! הוספת פסוקים או נוסח משל עצמך ודאי מותרת. ראה למשל את דברי המשנה ברורה סימן קכב ס"ק ח: "כתב החיי אדם: נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו, ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ושלא ימצא ח"ו פסול בזרעו, וכל מה שיודע בלבו שצריך לו. ואם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש - יאמרנה אף בלשון אשכנז, רק שיהיה מקירות לבו. וטוב יותר לקבוע תפלות על כל הענינים הצריכים לו אחר שסיים כל השמונה עשרה מלקבעם בברכת שומע תפלה, כדי שכשיצטרך לענות קדיש או קדושה יהיה יכול לענות". בכל אופן, נראה לי רצוי שהנוסח האישי שאתה מוסיף יהיה מגוון ומתחלף מדי פעם, גם לתועלת הכוונה וגם כדי שהדבר לא יהיה כמין "קביעת נוסח חדש לעצמי". כעין זה כתב הט"ז (או"ח סי' קכב סק"ב) לגבי הוספת בקשות בתפילת העמידה: "ואע"ג דגם ברכות י"ח יכול להוסיף מעין כל ברכה, ובשומע תפילה אפילו כל מה דבעי, מ"מ היינו דוקא לפי שעה מה שצריך, אבל לעשות קביעות ולהוסיף בכל ברכה בכל יום אין לנו ראיה להתיר בזה... לעשות לו בקביעות נוסח אחר מוסיף על תקנת חכמים". כמובן אינו דומה שינוי בנוסח תפילת העמידה לשינוי בנוסח התחנון, ובכל זאת חשוב לשמור על צורתו של המנהג המקובל. לגבי הסרת חלקים מהתפילה, לענ"ד אין לנהוג כך, פרט לנוסחאות שבמצבנו היום הם אמירת שקר, ואז נכון לעשות שינוי מינימלי כדי שהניסוח יותאם למצבנו. כדוגמה, לגבי "יקום פורקן... די בבבל", שמעתי על גדולי תורה ששינו את הנוסח מאחר שכיום אין רבנים בעיראק (הבן איש חי כתב בשעתו שתפילה זו עדיין מוצדקת מאחר שנשארו חכמים בבגדד - דרשות 'עוד יוסף חי' תשי"ז עמ' ג; אבל בימינו גם זה לא קיים). אני רגיל לומר במקום זה "די בגלותא". לגבי חלקים שמדברים על הגלות, אינני מבין למה לשנות. עדיין רוב (קטן) של עם ישראל נמצא בגלות, ויש להתפלל להשי"ת שיעורר את רצונם לשוב לארצנו, וייתן גם לנו את הכוח ליישב ולבסס את ארצנו ברוח ובגשם כך שלכל יהודי העולם יהיה יותר חשק לעלות לארץ. גם כאשר רוב עם ישראל יהיה כאן, במהרה בימינו, יהיה ראוי להתפלל לשיבת כולם, בשינוי נוסח קטן, כגון במקום "וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ" "וקבץ שארית נפוצותינו..." וכדומה.