שלום הרב, אני בת 20 וכרגע משרתת בצבא אך עדיין גרה אצל אמא שלי. מזה תקופה ארוכה שאני לא שומרת שבת, אני עדיין מאמינה ומקיימת חלק מהמצוות אך את המצווה הזאת לא. נורא קשה לי עם ההסתרה והשקר מההורים שלי על כך. במה כיבוד הורים גובר? בכך שאספר להם ויצטערו על כך או לא לספר אבל להמשיך להסתיר ולשקר מהם? אם כדאי לספר, כיצד לעשות זאת בצורה המכבדת ביותר? נ"ב חשוב לציין כי יש לי אחים גדולים שיצאו בשאלה ואני רואה את הוריי מצטערים על כך אך אינם יכולים להשפיע על הבחירות של ילדיהם.

שלום שאלתך דורשת היכרות טובה כדי שהמענה יהיה מכוון לאמת. שאלות בקשרים שבין הורים לילדים דורשות עדינות ורגישות מירבית כדי לתת את ההדרכה המדוייקת. אנסה לתת מספר קווים כללים בענין. עצתו של שלמה המלך היתה: "דאגה בלב איש ישיחנה". אין תחליף לחברים קרובים המלווים את האדם בחייו שניתן להיוועץ בהם בהתלבטויות שונות, אך על אחת כמה וכמה אין תחליף לקשר עם הורים בכל ענין ובכל תחום. הקשר עם ההורים חשוב להם לא פחות מאשר לך, וגם הם בוודאי רוצים להחזיקו ולשמרו גם כאשר ההתנהגות של ילדיהם מרוחקת מהדרך בה הם חינכו אותם. בשאלה שלך רואים שאת רוצה לכבד את ההורים - לא לשקר להם ולשמור איתם על קשר טוב - וזה דבר נפלא וראוי להערכה. מצד שני - את רוצה להמשיך בדרך שבחרת לעצמך. אכן המציאות היא מורכבת, מצד אחד החשש מתגובת ההורים, ומנגד הרצון שההורים ידעו בכל זאת. השאלה הגדולה היא, איך משנים את מצב ההסתרה מבלי להביא לקשיים אחרים? בגדול, כדאי להיות זהירים וחכמים, ולנקוט בתנועה תמידית שבין גילוי וכיסוי. לא הכול ההורים צריכים לדעת. קחי בחשבון שהדברים שאת תספרי יצערו אותם מאד מאד, כפי שציינת. יש ללכת בין השבילים ברגישות ובאומץ. כדי להכיל בעת ובעונה אחת הן את כאבם של ההורים והן את הרצון שלך לחופש ולעצמאות, את חייבת לנוע בתנועה עדינה, שבין הקשבה לרצון שלך לבין התחשבות בהוריך. מדובר בתהליך לא פשוט, אך הצלחתו תוכל להביא אותך ואת הוריך להשלמה הדדית שתקל מעליכם את המורכבות המשפחתית המאתגרת ממילא, בעקבות מה שספרת שגם אחיך הגדולים יצאו בשאלה. נכון להגיע להבנות כיצד את מתנהגת בבית וכיצד בחוץ. מה מספרים לאחים האחרים ומה לא. באיזה אופן את משתתפת בשבתות וכו'. חיזוק הקשר עם ההורים - אני מציע לך לחשוב מה את יכולה לעשות כדי להגביר את הקרבה ביניכם. להתעניין בהם יותר, לספר מה עובר עליך בחיים וכדו' אני מעריך שמעשים אלו יכולים לחזק את מערכת היחסים בניכם על אף הקושי שיהיה להורייך כאשר תשוחחי איתם על השינוי שעברת. כתבת בשאלתך: "כי יש לי אחים גדולים שיצאו בשאלה ואני רואה את הוריי מצטערים על כך אך אינם יכולים להשפיע על הבחירות של ילדיהם". אכן יש פחד או חשש מהתגובה של ההורים כשהם ישמעו שאת לא שומרת שבת. את מכירה את ההורים שלך הרבה יותר טוב ממני. אך אני מציע לך לשבת ולכתוב את החששות שלך על דף. העמדת החששות שלנו מול העיניים בצורה ברורה עוזרות לנו להתמודד איתן ולפעמים גם מראות לנו שהפחד שלנו גורם לנו לצייר בראש מחשבות שכנראה לא יקרו במציאות. לפעמים המציאות הרבה פחות מפחידה מאשר המחשבות שרצות בראש. ציינת בשאלתך: "נורא קשה לי עם ההסתרה והשקר מההורים שלי על כך". להסתיר משהו שעובר עלי מאדם קרוב זה לא נעים. יש בזה תחושה של משהו כבד שהולך איתך כל הזמן ובמיוחד כשאת נמצאת עם ההורים. לכן, אמירת האמת והשיתוף של ההורים היא משמעותית. ענין נוסף, כדאי לבוא לשיחה כזו ממקום שלא רק רוצה לחלוק בצורה טכנית את מה שקורה איתך היום בקשר לשמירת שבת, אלא גם לשתף בתחושות ובמה שעובר עליך. אני מעריך שההורים שלך אוהבים אותך והם ישמחו לשמוע מה שקורה איתך למרות שזה יכול להיות להם קשה לעיכול. בנוסף, כדאי לבוא לשיחה כזו ממקום שמוכן גם לשמוע את מה שיש להורים שלך להגיד לך ולהיות פתוחה לקבל את המחשבות שלהם גם אם הן לא פשוטות לך לעיכול. לסיכום, אין פתרונות קסם למצבים מעין אלו. כפי שכתבתי יש לפעול עם שכל ישר ולב אוהב, ולהתפלל שהשי"ת יורה לנו את הדרך הנכונה. לסיום, אני ממליץ לך למצוא דמות שיש לך קשר איתה ואת חשה איתה בנח ולדבר על ההתמודדות שלך. מישהי שתלווה אותך במצב הזה. בהצלחה רבה