האם השתנו כללי פרשנות התורה בתחום אגדה באלפיים שנה האחרונות, למיטב ידיעתי כיום יש כמה וכמה הגבלות בפסיקת הלכה, האם ישנם איסורים מסוימים בדרשה? למשל, כתוב "את השמים ואת הארץ" (בראשית א א). בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ. ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים (...) אמר רבי שמעון בן יוחאי: תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ. אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה וגו׳ (ב״ר). הרי מרשב״י והלאה אין מפרשים את הפסוק הזה אלא מבחינתו של רשב״י. רק באחרונים מצאתי פירוש אלטרנטיבי – אור החיים מאפשר לדרוש את המקרה הזה מבחינת סדר הבריאה, אך כולם מפרשים שאין הכוונה להורות את סדר הבריאה, והאור החיים גם כותב: דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר, כי שבעים פנים לתורה (במד"ר נשא יג טז), ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן. אז האם כיום יש לנו חופש מוחלט לפרש את המקרא בתחום אגדה?

לא הייתה ואין הגבלה לפרש את המקרא עפ"י "הפשטות המתחדשות כל יום", כלשון הרשב"ם בשם רש"י. אלא שחייבים להיות נאמנים למקרא עצמו ולפרשו כרוחו ולא לשעבדו לגחמות אנושיות.