שלום הרב, רציתי לשאול לגבי דיני ייחוד במקום העבודה. אני עובדת במשרד שבו לכל עובד יש חדר נפרד. הדלתות של החדרים בדרך כלל פתוחות, ואנחנו לא נוהגים לסגור את הדלתות. אני מגיעה לעבודה בדרך כלל בסביבות השעה 8:00 בבוקר. ברוב הפעמים, כשאני מגיעה, יש כבר עובד אחד שנמצא בחדר שלו, ואני נכנסת לחדר שלי. בשלב הזה אין בדרך כלל עובדים נוספים במשרד. יש מקרים שבהם אני נמצאת לבד במשרד עם עובד אחד במשך כ־20–30 דקות, עד שעובדים נוספים מגיעים. ולא תמיד מדובר באותו עובד — זה יכול להשתנות מיום ליום. עובדים נוספים אמורים להגיע במהלך השעות 8:00–8:30 ועד 9:00, אך לפעמים הם מאחרים, ולכן קורה שאני והעובד שנמצא במשרד נשארים לבד במשך פרק זמן מסוים. לכניסה למשרד יש קוד, כך שלא כל אדם מהרחוב יכול להיכנס. עם זאת, לעובדים במשרד יש את הקוד והם יכולים להיכנס בעצמם ללא צורך שמישהו שנמצא במשרד יפתח להם את הדלת. רציתי לדעת האם במצב כזה יש בעיית ייחוד: האם העובדה שלכל אחד מאיתנו יש חדר נפרד והדלתות פתוחות, ובנוסף עובדים אחרים יכולים להיכנס למשרד עם הקוד וצפויים להגיע במהלך הבוקר, נחשבת כמצב שאין בו איסור ייחוד?

שלום מקום שאינו נעול נחשב כ"מקום יחוד" רק אם אין סיכוי סביר שיכנס לשם מישהו. אם מדובר שיש מציאות שאנשים יכנסו לפתע למשרד - אין ייחוד. דרך היתר נוספת גם כשדלת המשרד סגורה - כשמותקנת מערכת צילום אלקטרונית המתעדת כל המתרחש בכל זוית ופנה מתחילת העבודה ועד יציאת העובדים עם סיומה, ובתנאי שידוע לעובדים על דבר קיומה של המערכת הנ"ל, והיא אינה בשליטת אחד מאותם המתייחדים, כך שחוששים פן יתגלו מעשיהם. יום טוב