תכונת משה רבינו היא מסירות נפש על עם ישראל. זהו יסוד שהרב צבי יהודה לימד רבות בפרשת כי תשא.
יש שני סוגי דיבורים של ה' למשה: ציווי לבני ישראל, ודיבור "סודי". הדיבור הסודי הוא מעל הכפורת והוא שפסק לאחר חטא העגל.
הדיבור הסודי הוא פלפולה של תורה בהבנה וחריפות, יכולת הבנת התורה לעומקה שניתנה למשה רבינו, והוא בעין טובה נתנה לישראל.
"ולעבדו בכל לבבכם" זה תלמוד. בלימוד צריך עבודה תמה - עבודת מתנה - מסירות נפש להבין את התורה.
מסירות נפש על ישראל ועל התורה, שחד הם עם הקב"ה. זה היה הרב צבי יהודה זצ"ל.
גדלותו של מרן הרב היתה עצומה, זה המשיך אצל הרצי"ה שהשפיע רבות על הדור.
*דברי הרצי"ה יצאו מתוך הלב ונכנסו לתוך הלב.
*הרצי"ה הוריד את הארות הרב לפרטי המציאות.
*הרצי"ה ביאר את גדרי עניית אמן כחלק מהברכה.
* מתוך הערותיו ל"דעת כהן" בעניין ספק סכנה: מהתורה או מדרבנן.
* אין לאדם בעלות על גופו.
* גדלות אמיתית של תורה בכל התחומים ועם זה איכותית- בכל הכוחות.
* מבטו הישר על המציאות, לראות את הקדוש ברוך הוא מנהיג בכל שלב ושלב.
* כך גם היום כשראש הממשלה נואם בניגוד לדעת נשיא המעצמה הגדולה בעולם.
* גבורתו בלימוד בעמידה וע"י זה החזיר כבוד התורה.
* גבורה בגוף: לא היה מרגיש שצריך לכול. למד במסירות ללא חימום בחורף הקר.
* גבורה למען הכלל לאחר מלחמת יום הכיפורים.
* גבורה בשביל ללמד לאחרים, גם בייסורים.
* עומק "ראשית גויים" הינו הפך עם ישראל שהוא "ראשית תבואתה".
* לעמלק אין תיקון משום שהוא לא מכיר בערך וחשיבות הדברים במצאיות.
*הרבצי"ה חי את התורה - תורת חיים. מתוך כל תפיסתו הגדולה שלכל דבר יש ערך.
הרב צבי יהודה הקים והגדיל את עולם התורה הציוני והיום הוא גדול ומתגדל מכוחו.
בלנתיבות ישראל יש מאמר על קדושת ביהכנ"ס ושם אומר הרצי"ה שיש למקום תורה חשיבות מסויימת על מקום תפילה.
וכיום המדינה החליטה שהיא מקימה בבית אל בית מדרש- מקום תורה.
הרב צבי יהודה היה מצד אחד מדרגה אחת מעל כולם, ומצד שני דאג לסדר את תורתו של הרב זצ"ל.
היתה לו מסירות נפש על כך, להתעסק בעניין זה דווקא למרות שהיה בקיא בכל התורה כולה.
