הרב ענה לפני כמה זמן שב"פותח את ידך" יש לכוון "כי כל הפרנסה בעולם, של כל היצורים, הן בכלל והן בפרט כולה באה בהשגחה מאת ד’ ואין ברייה נעדרת ממנו חס ושלום והוא מכיר את כל צרכיה ומכין לה, לפי הראוי לה". האם כוונה זו כוללת גם את המשך הפס’ "...ומשביע לכל חי רצון"?

בחלק הפסוק "משביע לכל חי רצון" אפשר להבין שד' ברא את הפרנסה ואת יכולת הברכה (השבע) לפי הרצון של כל חי וחי.