ידוע הכלל שאין עונים אמן על ברכה שלא נשמעה בבירור. האם אותו הכלל נוהג גם בעניית אמן על קדיש במידה והאומר קדיש נשמע מקוטע או לא שלא נשמעו חלקים מהקדיש? ומה הדין לגבי עניית "ברוך ה’ המבורך" ולגבי קדושה בחזרת הש’’ץ, במידה ואלו לא נשמעו כראוי מפאת רעשים בבית הכנסת או בשל קול חלוש של הש’’ץ?

לגבי עניית אמן של קדיש, זהו אותו דין. אבל לקדושה ולברכו אפשר להצטרף אף-על-פי שלא שמע בבירור את הש"ץ.