האם "מתוך שלא לשמה בא לשמה" הוא כלי לבניית וחיזוק האמונה, נגיד, האם נתיר לאישה חילונית ליטבול באמבטיה כשלב בגילוי היהדות, שהרי זה מדרגה בדרך אל המיקווה, ואם לא עד כמה מותר לאדם "לכופף" את דיני התורה כדי ליצור קשר בין האדם היהודי לדתו?

שאלה גדולה אתה שואל. באופן כללי אין לכופף את התורה לשום דבר. אנו לא משנים את התורה לפי צרכינו והתורה היא לא תוכנית כבקשתך. אולם במקום שיש מחלה - מחלת האמונה. במקום שקורא פנצ'ר ואדם לא גדל ולא מרגיש את תחושת האמונה באופן טבעי, אנו צריכים "לשבור את הראש" כיצד שוב להבריא את האדם. כאן יש מקום לשם רפואה לתת תרופות שאינם מאכל בריאים. אולם צריכים להדגיש ולזכור כל הזמן שזה דרך רק לחולים ולא לבריאות הישראלית שהיא אמונה שלמה שלוקחת את הקודש כמות שהוא. בנוגע לענין האמבטיה נראה לי שזו עצה שאינה טובה. בדרך זו האישה תחשוב שענין הטהרה והמקווה קשור לנקיון הפיזי. זאת לא כוונת התורה. מרגע ראשון צריך להבהיר שהטהרה קשורה דווקא למים חיים. לעומת זאת שתלך לים יש לכך מקום. בכדי לדעת מה ראוי לתת כתרופה ומה יכול לגרום לנזק גם בהמשך צריך להיות רופא מומחה. לכך בכל שינוי מהכתוב והפשטות צריך להתייעץ עם ת"ח.