לאחרונה אני מתחזק בדת מניח תפילין משתדל ללכת לבית הכנסת שישי שבת, הולך לתפילות, אני מכניס לבית ספרי דת וסידורים. אני עדיין לא יכול להגיד שאני דתי כי עדיין אני מנסה לשמור על שלום בית וזה דורש ממני לבצע עבירות. לאחרונה אשתי פנתה אליי והציבה אולטימטום גירושים או הדת. יש לנו כמובן ילדים ואני לא מוכן לוותר על התא המשפחתי. מחכה לעצה טובה.

הנושא מאד מורכב. צריך יעוץ אישי עם מי שמכיר את המציאות לפרטי פרטים. אם אין לך אם מי להתייעץ אתה יכול להתקשר אלי. באופן כללי שלום בית צריך לגרום לכך שאישתך תקבל אותך כמות שאתה. אתה לא יכול לתבוע ממנה לקיים מצוות. אולם היא לא יכולה לתבוע ממך לעשות עבירות. אם יש אולטימטום בבית זה סימן שאין הבנה והפנמה מהו שלום בית. דווקא משום שלום בית אסור לאף אחד להיות סמרטוט לא אתה ולא אישתך. שניכם אנשים עם אישיות. אם המצוות והתורה נהיה חלק מהאישיות שלך אינך צריך לוותר על עצמיותך. החזרה בתשובה צריכה לגרום לכך שחיי המשפחה שלך יהיו איכותיים יותר. דווקא התורה והאמונה צריכים לגרום לך להיות יותר משפחתי. אישתך חוששת מכך שאם תהיה דתי היא תאבד אותך ולא תוכלו להתענג אחד עם השני. אולם אתה צריך לפנים בתוכך ומתוך כך להעביר זאת לאישתך שחיי התורה והאמונה לא פוגעים באהבה שיכולה להיות בין בני זוג. להיפך התורה והאמונה יכולה לחזק את החיבור שבינכם. יתכן שהיא תפסיד דברים מסויימים מבחינה כמותית [למשל ליסוע איתך לים בשבת או ללכת לסרטים לא צנועים] אולם מצד שני היא תקבל איש שבאמת אוהב אותה ורק אותה. לא מסתכל על נשים אחרות, כל כולו רוצה בטובתה. היא תפסיד אולי חוויות רגעיות אולם היא תרויח חיים אכותיים נינוחים ועמוקים יותר. זה דורש ממך מאמץ גדול. אולם זהו מאמץ אמיתי ומשתלב עם חיי הדת והאמונה שאתה בחרת בהם. העיקרון הזה דורש פירוט רב. זאת ניתן לעשות רק בעל פה. שהקב"ה ינחה אותך בדרך אמת ובעיצה טובה ותמצא את הדרך לשמור על המשפחה דווקא מתוך נאמנות לעצמיותך.