בתשובה שניתן הרב בענין שריפת דם פרה אדומה-כתב הרב: "ואפילו לשיטת הרא"ש, צריך לומר שהדין לשרוף את דמה הוא דין לכתחילה, ודווקא בדם שנשאר לאחר ההזיות, ולכן אם הזה בטעות עוד הזיה אין הפרה נפסלת בכך." ואנכי בעניי לא הבנתי דבריו הקדושים: הרי לפי הסיפא- אם המצווה היא בדם שנשאר אחרי ההזיות-אמאי בעי למצות את הדם בשולי הכלי? שישפוך את הדם שנשאר בכלי! ואם כוונת הרב היא שיש מצווה בדם שנשאר באצבעו אחרי שהיזה-כיון שהיזה הזאה שביעית הרי המצווה חלה על הדם שנשאר באצבעו- וסוף סוף מבטל את המצווה!

צריך לקנח את האצבע בין הזיה להזיה כי השאריות של ההזאה הקודמת פסולות. הרא"ש כותב שיש לקנח בשפת הכלי ולא על עור הפרה, כי אם יקנח בעור עלולה להישאר נימה (שערה) מהעור על האצבע ותהיה חציצה, ולכן יש לקנח בשפת הכלי ולשפוך יחד הכל אל שרפת הפרה. לגבי הדם שנשאר לאחר ההזאה השביעית, אף אם מבטל את מצוות שרפת הפרה כולה אין הדבר פוסל את הפרה האדומה. הרב חיים כץ