א. הקב"ה ציוה שיספרו את ישראל ע"י מחצית השקל ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, שלא ינזקו ע"י המנין. הטעם שבדבר המנוי שולטת עין הרע, וע"י הריבוי הגדול נגרם נזק. אני לא מצליח להבין את זה, נניח שהם היו סופרים אחד אחד, נו אז מה, מה קשור עין הרע, איך הם יכולים להינזק? ב. הקב"ה ציוה לישראל לתת 3 תרומות: *התרומה שבפרשת השבוע, שיתנו מחצית השקל למנינם אחרי חטא העגל, ומתרומה זו צוה הקב"ה לעשות האדנים. *התרומה בפרשת "תרומה", שהיו צריכים להקים את המשכן: "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו". *אחרי שהוקם המשכן נצטוו לתת מחצית השקל, והוא המנין שנזכר בפרשת במדבר, ותרומה זו היתה לקניית קורבנות שהיו צריכים להקרב. יש לי קושי, פתחתי ב"ספר החינוך" וקראתי את מצוה קה’ והיא: "מצות נתינת מחצית השקל בשנה", שנאמר: "זה יתנו כל העובר על הפקודים". הפירוט של המצוה שיתנו כל אחד מישראל מחצית השקל לקניית קורבנות, מלח, שעיר המשתלח..." איך יכול להיות, שהמצוה נלמדת מפרשת "כי תשא", הרי התרומה שבפרשת כי תשא, היא תרומה לעשיית האדנים, התרומה לקניית הקורבנות היא בכלל בספר במדבר. אודה לך אם תעשה לי סדר בדברים.

א. אדם צריך להתנהג באופן של "תמים תהיה על ה' אלוקיך", כלומר, בשגרת החיים הרגילה לא לחשוב על עניינים כאלה. אבל המושג עין הרע קיים והוא פועל על האדם ובעיקר על האדם החושש ממנה. צרפתי לך תשובות של הרבנים באתר העוסקות בעין הרע: צריך לדעת שיש מציאות של עין רעה בעולם, אך לא כל דבר הוא בגלל עין רעה, ובפרט אצל איש מישראל שיכול ע"י תפלה לשנות מציאות ולא להיפגע מעין הרע או מגזרות. ולא עוד, אלא כתוב שמי שמקפיד וחושש מעין הרע, יש לה כח לפגוע בו, ומי שלא חושש אין לו מה לדאוג ממנה, כי הכל לפי החשיבות שאדם מעניק לה. ולכן אין לאדם לחשוש כי אין עוד מלבדו, ויכול להיות סמוך ובטוח ברבונו של עולם, שאם הוא לא אמור להיפגע לא יפגע, וכמובן גם צריך להתפלל להינצל ממנה וכך אנו עושים בתפילה. (הרב רואי מרגלית) ודאי שקנאה יכולה לגרום נזק, בין אם היא נעשית באופן ישיר ע"י המקנא שמזיק בפועל ובין אם היא נעשית בדרך עקיפה כשאותו אחד שמקנאים בו חושש מאוד ומאבד את מצב הרוח ואת האמון בצדקתו וביושרו. נאמר בדברי חז"ל שכל אדם שחושש מן המזיקים הוא נותן להם בזה כח להזיק לו יותר. ככל שאדם יותר בטוח בד' והולך בדרך טובה וישרה, אי אפשר להזיק לו ע"י קנאה או כל כח רוחני אחר. (הרב דוד חי הכהן) צריך לדעת, שבדורות הקודמים לכוחות מיסטיים היתה הרבה יותר השפעה מאשר בזמננו. בזמננו, כותב המהר"י חאגיז, השפעתם של הכוחות המיסטיים הולכת ופוחתת, ככל שאנחנו מתקרבים לאורו של משיח. (הרב דב ליאור) ב. בפרשת במדבר לא מסופר שמנו את ישראל על ידי מחצית השקל אלא הדבר נלמד מפרשתנו. רש"י (פסוק ט"ז) מביא שבפסוקים אצלנו כתוב שלוש פעמים את המילה תרומה ומזה לומדים על תרומת האדנים, תרומת המשכן ומחצית השקל של המניין בספר במדבר שהיה מיועד לקורבנות במשכן, אם כן, המקור למחצית השקל שתורמים בכל שנה לקורבנות הוא מפרשה זו. וכן לומדת הגמרא בירושלמי מסכת שקלים (פרק א הלכה א).