אני לא דתייה, ואני מצירה על כך שאינני מבינה לעומק דברים שנראה לי שהם בבסיס היהדות, ואני מקווה שהשאלות לא חוצפניות אבל מאוד מטריד אותי היחס לגוי, ובימים אלו אני תוהה האם גם גוי יכול להחשב קדוש? או שיש בו קצת קדושה? האם אדם טוב הוא בהכרח אדם קדוש או ההפך? האם יהודי שחוטא "נחשב" יותר מגוי שעושה רק טוב לזולתו? ומה קורה עם גלגול הנשמות - האם נשמת גוי יכולה להתגלגל ליהודי, או שהן לא ממקור אחד?

ראשית כדאי לבאר מהו ענין הקדושה. על קדושה נאמר בתורה: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם", כלומר קדושה היא הרבה יותר ממוסריות או טוהר מידות, צדקות, מעשי חסד, אמונה טהורה וכדומה. קדושה ענינה חיים שאינם משועבדים לנטיות החומר ולטבע האנושי או חברתי. כמובן שכל זה שייך לזיקה עמוקה למקור הנצח בורא עולם שהצמאון אליו והדבקות בו גורמים לחיי הקדושה של אותם יחידים יוצאים מן הכלל. אם ישנו גוי שהגיע לחיים מלאי אמונה מרוממים מעל חיי החומר וכולו מלא טוהר מידות, אהבת הבריות, ברור שגם הוא זוכה להחשב כקדוש, וכך נאמר בתנא דבי אליהו (אחד מספרי האגדה והאמונה החשובים של חז"ל) כי הוא מעיד שמים וארץ שגם גוי שזוכה להיות בעל מעשים של אמונה וצדק זוכה לרוח הקודש, ברור שמי שזכה לרוח הקודש שנקרא אדם קדוש. ומה שכתבת אם אדם טוב הוא בהכרח אדם קדוש, בודאי שלא, כי קדושה היא הרבה יותר ממדרגה של טוב, אבל ברור שלא יתכן להיות קדוש אם האדם איננו טוב. מדרגת הטוב היא מדרגה אל הקודש והיא הדרך אליו אבל איננה כוללת אותו. יהודי שחוטא נחשב יותר מגוי העושה טוב לא מצד עצמו באופן פרטי, שמצד זה בודאי הוא גרוע, אלא בחלק שייכותו לעם ישראל שהוא עם קדוש ונאצל, מקודש בבחירה האלקית ובשמירתו על התורה בנאמנות ובדביקות תוך כדי איסורים של אלפי שנים שקדשו אותו למעלה מכל עם ולשון. השייכות למשפחה כזו השומרת על אמונתה ללא גבול היא חשובה בהרבה למעלה מהחשיבות הפרטית של אישיותו של האדם. אמנם צריך תמיד להביא בחשבון את המעשים ואת המידות ומי שמקולקל אין ספק שיתן על זה דין וחשבון ובודאי שהגוי הטוב והחסיד יזכה לעולם הבא בבחינה פרטית יחד עם ישראל. כמפורש ברמב"ם שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. מה ששאלת על גלגול נשמות, זוהי התעסקות בנסתרות שאין לנו בהם השגה, איננו מבינים בדיוק מהי משמעותה של נשמה ובודאי לא את ענין הגלגול ואין טעם לשאול שאלות בתחומים שהם רחוקים מאוד מהשגתנו.