לאחרונה עולות בי מחשבות אולי של פחד וחשש מפני המות וזה שהעולם הזה הוא רק מעבר לעולם-הבא. אני מרגיש שאני לא מוכן נפשית לקחת בקלילות את המות (שלי ושל קרובים) וזה נורא מלחיץ-אותי. אני יודע שזה עולם השקר אבל בכל זאת אני אוהב את העולם הזה ומצד שני אני מרגיש שאני לא יוכל להתמודד עם כל מיני מצבים מלחיצים שקשורים למות ולצרות-קשות. האם לכל בן-אדם זה ככה? גם לבן-אדם המאמין? (אני חוזר-בתשובה) אומרים שההנאה האמיתית היא בעולם-הבא אבל מכיוון שאני מפחד למות אז איך אני יכול לחשוב על העולם-הבא בכלל?

אתה מדבר על עבודה של שנים רבות. ככל שאדם הוא מתרומם וחי חיים רוחניים כך הפחד של המוות פחות מאיים. ככל שאדם נהיה קשור יותר לצד הרוחני שלו כך אימת המוות עוזבת אותו. כל עוד שעבודת ה' היא רק ברמה של שכר ועונש אדם לא יוכל להתנתק מאימת המוות.