לקחתי קורס עקרונות בסיסיים בקבלה במרכז לקבלה של הרב ברג. הרעיון שבחכמה מאוד מצא חן בעיניי.בתוך עשרה מפגשים מצאתי עצמי עוסק בנתינה שלא עסקתי בעבר ונלחם יותר חזק ביצר הרע. אני חושב שגם הרקע שבאתי ממנו הוא מהווה בבחינת "רימון מצאת" כי אני מתחבר שם דווקא לעניינים שמחזקים אותי מבחינה רוחנית ולא לשטויות של מדיטציות וחוטים אדומים. השבוע הייתי אצל רב מקובל בצפון שאני מאוד אוהב ושאלתי אותו אם מותר להשתמש בע"ב השמות. לאחר ששאל אותי כמה שאלות, סיפרתי לו שאני לומד במכון לקבלה. הוא אמר לי להתרחק מהם כמו מאש ולא לעשות שום דבר שהם אומרים ושזה יזיק לי מאוד. לא היה לי זמן לטענותיי (הפגישה איתו היתה דקות ספורות) אבל מאוד התאכזבתי. למה? הרי אני שמתי לב שאני מתנהג טוב יותר. במה זה יכול להזיק? האם אפשר ללמוד שם רק בשביל להאיר את העיניים ולהתחזק לשם שמיים? אני משוכנע שזה מוביל אותי בכיוון הנכון.

קבלה כשמה כן היא, יש לקבלה איש מפי איש שלמדו אותה מפי בני סמכא שיראתם קודמת לחכמתם. איני מכיר את המכון אך לא מקובל עלינו שלימוד קבלה פתוח לכל דכפין. הרגשה טובה היא חשובה אך היא עדיין אינה תורה. צריך להזהר מדמיונות וזיופים.