מה הדין אם כלבי ליקק כמות גדולה של יין באחד היקבים המפורסמים ולכן תקן מחמיר של משרד הבריאות דורש לזרוק את כל היין. האם עלי לשלם או שמא זה נחשב היזק שאינו ניכר ואני פטור? אם אפשר, נא לתת מקור לתשובה.

נראה שהמקרה שאתה מתאר מוגדר מבחינה הלכתית "היזק שאינו ניכר", הנזק ביין לא גלוי ורק בגלל הוראות משרד הבריאות היין נפסל. אמנם יש פה מספר ספיקות: א. הגמרא בגיטין (נג.) מביאה מספר מקרים של היזק שאינו ניכר ובכולם הנזק הוא הלכתי בלבד, כמו מטמא פירות של חבירו, מנסך וכד', ובמקרה שלך היה אפשר להגדיר שהרוק של הכלב הוא דבר ממשי שנתערב ביין ואע"פ שבעין רגילה לא רואים את הנזק, א"א לקבוע שאינו ניכר. ב. מנחת שלמה (חלק א' סימן פח') מביא מחלוקת ראשונים האם נזק שבשעת הנזק עצמו הוא ניכר ואח"כ הוא לא ניכר נחשב היזק שאינו ניכר או לא, ולשיטת חלק מהראשונים אם בשעת הנזק רואים שהחפץ ניזק, כגון: שראו אותו מכניס כף חלבית לבשר וכד', באופן זה ההיזק נחשב ניכר וחייב. ובמקרה שלך, מי שרואה כלב מלקק יין מבין מיד שהיין נפגם ולכן צ"ע אם זה נזק ניכר. ג. המזיק גם יכול לטעון שהוא לא הזיק כלום כי היין הוא אותו יין ורק בגלל משרד הבריאות הערך שלו ירד וזה "בעיה של הניזק שהוא הולך על פי משרד הבריאות", ולכן זה כלל לא נזק. להלכה נראה, שמידי ספק לא יצאנו לכן אי אפשר לחייב אותך על נזק זה, כפסק השלחן ערוך (בסימן שפ"ה) שכל נזק שאינו ניכר אם עשה במזיד חייב ואם עשה בשוגג פטור, ונזקי בהמה מוגדרים לכל הפחות כשוגג. לגבי חיוב לצאת ידי שמים כתבו הפוסקים שאין חיוב לצאת ידי שמים בנזקי בהמה כי כל נזקי ממון הם חידוש ואין לך בהם אלא מה שחייבה תורה. הרב אריאל איגרא