ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה גזל ונזיקין

מזיק בגרמא בכוונה תחילה

הרב משה מאיר אבינרכ"ז תמוז תש"פ
25
שאלה
ידוע שהמזיק בגרמא פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים, ושאלתי היא, אם יהיה אדם רשע, שלא אכפת לו כלל מדיני שמיים, ויזיק לשונאו בגרמא בכוונה תחילה [כגון שהנזק בא לאחר זמן, או שלא ברי היזיקא, או לא על ידי המזיק ישירות, וכו לפי כל השיטות], האם לבית הדין לא תהיה אפשרות להגן על הניזק, והרי זה מתכון בטוח להרס חיי ובטחון הציבור? ומה עשו כל הדורות, הרי תמיד היו רשעים?
תשובה
שלום וברכה, כדי לענות על שאלה זו יש להקדים מדוע התורה לא מחייבת על נזקי גרמא בדיני אדם אך ישנו חיוב בדיני שמים? על שאלה זו שמעתי שתי תירוצים: א: הקב"ה ברא את העולם וקבע שהאדם יוכל לפעול ע"פ בחירתו החופשית והוא ייתן את הדין על מעשיו בשמים. כאשר התורה כותבת שאם אדם יעשה מעשה מסוים הוא ייענש הרי זה מוריד מהבחירה החופשית שלו. לכן יש מקומות בהם התורה השאירה את האידאל שהאדם יעשה את הדברים מתוך בחירתו ולא ע"פ חיוב. (מפי מורי ורבי הרב משה כהן) וכעין זה כתב האור החיים (שמות פרק כב, יד) וז"ל: "יש לך לדעת כי שופטי ארץ לא ישפטו כל החיובים אלא מעט מהרבה וכל המשפטים השופט כל הארץ ישפוט בצדק ומי יאמר כי הפושע בנכסי רעהו והוא בבעלים שלא ישפטהו השופט כמו שהוא שופט כמה וכמה שפטורין בדיני אדם וחייבים בדיני שמים וכו' וכמו שפירשתי למעלה בפסוק (כ"א י"ב) מות יומת כי לא לכל מחוייבי מיתה יצו ה' לשופטי ארץ להרוג וכו'. ותמצא כיוצא בזה שצוה ה' כי שומר חנם ושומר שכר ושואל פטורין בהקדשות ואפילו פשעו ואפילו לרמב"ם שחלק לחייב בפשיעה בקרקעות ועבדים נראה מדבריו כי יודה בהקדשות שפטור גם בפשיעה מטעם כי בא המיעוט בכל השומרים, וממנה אתה למד כי לא פטור ומותר הוא ואדרבה עונשו גדול הוא שזלזל נכסי שמים אלא שלא קבע ה' משפטו לדייני ארץ וסלק דינו לפניו". ב. הרמב"ם בספר המצוות אינו רגיל לתת טעמי המצוות. אך יש מצווה אחת בה הוא נותן טעם - במצוה רצ הרמב"ם מאריך להסביר, מדוע מי שרץ אחר חברו להורגו עם סכין בידו ונכנס למערה ויצא משם והסכין מלאה דם אין עליו חיוב מיתה? וענה שזו גזרה של התורה שלא לדון ע"פ אומדנא בדיני נפשות. שאם ידונו ע"פ אומדנא יבואו לזה שיהרג אדם נקי וזה חמור יותר מלא להרוג אדם שחייב מיתה. עפ"ז הסביר הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א: שגם מה שלא מחייבים בגרמא זו גזרה שלא יבואו הדיינים לחייב במקום בו ממעשי האדם נגרם באופן רחוק נזק לחברו. כגון, אדם גירש את חברו מהבית וכאשר ברח חצה כביש ונדרס. כעת נדון בשאלתך האם במקרה בו יש חשש שאדם רשע ינצל דין זה יהיה ניתן לחייבו? השולחן ערוך (חו"מ ב,א) כתב ש"כל בי"ד אפילו שאינם סמוכים... אם רואים שהעם פרוצים בעבירות דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש..." מוסיף הסמ"ע(ב) ואף אם יחיד פרוץ יכולים יכולים לעשות ולקנוס שלא מן הדין כפי ראות עיניהם. ואף שהרמ"א כתב על דברי השו"ע ויש חולקים , מסביר הסמ"ע(יג) שחולקים רק כאשר אין צורך של 'מגדר מילתא' היינו לא חוששים שאם לא יענישו אותו מעשים אלו יהפכו לתופעה. בברכה,
עוד בנושא גזל ונזיקין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il