במסכת ביצה (טז.) כתוב שאדם גורר שמנונית שעל הסכין ואם יש בזה כזית יכול לסמוך על זה לעירובי תבשילים. השאלה איך מציאותית יכול להיות כזית שמנונית? (זה דווקא גרירה אחת כי כתוב דאית בהו). נ.ב. גם אם רוצים לומר שזה רק בא להגיד שגם בדבר חסר חשיבות אפשר לערב, עדיין זה צריך להסתדר מציאותית כמו שהבית יוסף בסימן השני בטור דן איך יכול להיות שקירות בית ר’ יוסי לא ראו שיפולי חלוקו.

באותם הדורות הנקיון לא היה כפי שהיום. היום אחרי כל ארוחה מנקים את הכלים והם מבריקים. אז לא היו מנקים כל פעם והיה נשאר שמנונית על הסכין. בלהב גדול של סכין היה יכול לרכז במקום אחד כזית. במציאות של היום זהו דבר לא מצוי.