אנו נוהגים לארח אנשים בודדים לארוחות שבת. לצערינו, נכווינו בזאת לא פעם. לכן רציתי לשאול לגבי המקרה הבא. אישה גרושה בת כ36, התארחה אצלנו כמעט כל שבת במשך מספר שנים. לפני כשנה היא התחילה ללבוש בגדים פחות צנועים. כשראיתי שהמצב לא משתנה, פניתי אליה ברוח טובה ובקשתי שהיא תבוא אלינו בצורה צנועה יותר. היא הסכימה והתלבשה בסדר. השנה היא שוב החלה ללבוש בגדים עם מחשוף גדול. בקשתי ממנה שוב, אך הפעם היא לא כל כך התייחסה. היא באה עם צעיף שלא תמיד הסתיר. בפעם האחרונה שהיא הגיעה היא התכופפה ואני סמנתי לה שתתכסה. היא בקשה לצאת אתי החוצה וכעסה עלי שאני מעירה לה. הסברתי לה אך היא הלכה. היה לי מאוד לא נעים, אך הרגשתי שפעלתי בסדר. לפני זמן מה היא התקשרה ושאלה שוב אם היא יכולה לבוא לארוחת שבת ושהיא תבוא בבגדים צנועים. אמרתי לה בסדר אבל שבאותה שבת יש לנו הרבה אורחים וזה לא נוח. זאת הייתה אמת אבל אני לא רוצה לארח אותה יותר. חוץ מלבושה היא פונה אל הבן שלנו הגדול (29) בצורה אינטימית מידי. ועוד דברים שתמיד קצת הפריעו לי, אבל בכל זאת ארחתי אותה. שאלותי: האם אני צודקת בהרגשתי שלא טוב שנמשיך לארח אותה? אם אכן אני צודקת, איך אני עושה זאת? מתחמקת באלגנטיות? באופן כללי, איפה עובר הגבול הדק כשמארחים אנשים בודדים ומתברר שהליכותיהם יכולים להפר משהו בביתנו?

לפי מה שאת כותבת, אין את חייבת להמשיך להזמין אותה. את יכולה לומר לה שבחודשים הקרובים את לא יכולה להזמין אותה מכמה סיבות ואין את צריכה לפרט אותם.