שלם לכבוד הרב, השאלה: האם יש בעיה של "אונאת דברים" (או בעיה הלכתית אחרת) בחתימה במקביל על כמה "חוזי עבודה", על מנת להרוויח זמן לקבלת החלטה באיזה מקום עבודה לבחור בסוף? רקע: מקובל בענף מסוים במשק להגיש לכמה מקומות עבודה מועמדות במקביל, כי מדובר בחברות גדולות, שהמיונים שלהם יחסית ארוכים, ולא בטוח לסיים את תהליך המיון בהצלחה. במידה והתהליך צלח בסיומו מתקבל "חוזה עבודה" לחתימה. ותחילת העבודה היא בערך כחצי שנה לאחר החתימה על "חוזה העבודה". בנוסף, לא תמיד יש חפיפה בין החברות בתאריך שליחת חוזה העבודה (כך שקשה להשוואות בניהם לקבלת החלטה), והזמן שהחברות נותנות לקבל החלטה ולחתום הוא יחסית קצר (כ 3 שבועות). לכן נוח, אם מותר הלכתית לחתום לכל החברות בעלות פוטנציאל, ולהודיע סופית כחודש לפני העסקה בפועל לחברה שמעוניינים להשתלב בה (למען הסר ספק, הכל נאמר מתוך הנחה שלא קיימת בעיה משפטית, וניתן לבטל את ההתקשרות חודש לפני תחילת העסקה בפועל) תודה רבה!

שלום רב לשואל היקר. ראשית תבורך על על הזהירות במצוה כה חשובה של אונאת דברים. בנידון שאלתך נראה שאין בעיה הלכתית, מכמה טעמים: א. כיון שהחוזה מאפשר לחזור ואין כאן התחייבות גמור. ב. כיון שכך נהוג ומקובל באותו ענף במשק כפי שכתבת. ג. אתה באמת עושה לצורך בחירה אמיתית בעבודה. מקורות: א. פשוט בכל מקום שחוזה מחייב. אמנם נחלקו הקצות (סיק ר"ג סק"א) והנתיבות (שם סק"ו) בחוזים הכתובים בימנו המנוסחים בלשון התחייבות על פעולה וכן באופן שאין אחריות על המתחייב אם הדברים לא יצאו לפועל. עם זאת אם המנהג המקובל לכתוב כך יש מקום להכשיר חוזה כזה מדינא דמלכותא דינא או מצד סיטומתא (ראה חו"מ סי' ר"א, ערוה"ד סיק רמ"ה סע' ג'). ב. . כל עוד לא נזכר הדבר בחוזה לאיסור, ניתן להקל בדבר (ראה מש"כ בעניין זה לגבי השכרת בית שכור בס' משפטיך ליעקב ח"ח סי' ל"ו). בפרט במקום שמקובל לנהוג כך ומסתמא אנו אומרים שעשה על דעת המנהג ואין בעלי החברים מקפידים בדבר. ג. כן מבואר בשו"ע (חו"מ סי' רכ"ח סע' ד'): "כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו". והוא הדין בנידו"ד אין לעבור תהליך מיון לעבודה במידה ואינך מעוניין בעבודה זו, כיון שיש בכך איסור אונאה. כמובן שכל עוד אתה בוחן את העבודה בתום לב ואפילו אם יש בלבך ספק אם עבודה זו מתאימה לך, הדבר מותר. בברכה נאמנה,