1) על מה מתפללים בברכת גאולה? הרי יש ברכה על המשיח, על קיבוץ גלויות, על החזרת המלכות, על בנין ירושלים אז על מה ברכת גאולה נסובה? 2) למה בסוף שמונה עשרה, כשיש את הבקשה על בנין בית המקדש, יש באמצע את המילים "ותן חלקינו בתורתך"? כל הבקשה הזאת מדברת על בנין ביהמ"ק אז מה הקשר לתורה? 3) למה אומרים עלינו לשבח ולא אנו משבחים, הרי המשמעות היא שאנחנו צריכים לשבח אבל לא עושים זאת? למה לא אומרים בברכת מודים גם "עלינו להודות לך שאתה הוא ה’ אלוקינו וכו"?

א. ברכת הגאולה היא על שני דברים. ראשית, על ישועה מצרות למרות שנשארים בגלות. גואל ישראל במובן של עוזר לעם ישראל להתגבר על הצרות באופן מקומי. ובצד הכללי של הברכות, הגמ' אומרת שברכה זו היא כנגד תקופת המלחמות שאנו מצויים בה עתה, שהיא השלב הראשון של הגאולה שבה יהיו מלחמות עם הגויים. עדיין לא מדובר כאן על בנין ירושלים. ב. הגר"א מסביר, שמכיון שחרב בית המקדש אין לך ביטול תורה גדול מכך. לכן כשיבנה בית המקדש לא רק שיחזור ענין העבודה בשלמות אלא גם התורה תחזור בשלמות. ואחי הגר"א באר, שהבקשה ותן חלקנו היא לזכות ללמוד את החלק המיוחד לנו. מדרגה זו של לימוד תורה בהשגחה פרטית כשאנו יודיעים בדיוק מה החלק שלנו בתורה נזכה בו רק בבניית בית המקדש שההשגחה הפרטית תתגבר עלינו. ג. החיד"א בספרו חומת אנך מסביר שלאחר שאדם גומר להתפלל ואמר הרבה שבחים לקב"ה יוכל להעלות על דעתו שכבר שיבח את הקב"ה כל צורכו. על כך אנו בסוף התפלה אומרים גם לאחר כל מה שאמרנו : "עלינו לשבח" עלינו להמשיך לשבח למרות כל מה שאמרנו בתפלה.