מהי הגדרה של "כפי יכולתו" בנתינת צדקה, והאם חובה ליתן צדקה לכל הפושט ידו, כי לא באמת כל הפושט את ידו זקוק לצדקה?

יש בגמרא ביטוי "אמר רבי אלעזר אלמלא הרמאים היינו חוטאים", ורואים שלא חייבים לתת צדקה שיש חשש שהמבקש הוא רמאי ואינו נצרך, כיוון שכל אחד נותן במקום מגוריו לאנשים שהוא יודע שצריכים או לגבאי צדקה נאמנים. אם נותנים צדקה למי שלא נצרך לא מקיימים בכך מצוות צדקה. גדר ככל יכולתו הוא עניין אינדוודואלי לפי הכנסותיו וצרכיו, כמו שכתוב בעולי הרגל יתנו "איש כמתנת ידו" והתורה לא קבעה כמה עולות ראיה ושלמי שמחה בדיוק יביאו, אלא עשיר יכול להרשות לעצמו יותר ועני צריך להסתפק במינימום.