יש לי שני אחים שמוגדרים סוציולוגית כדתיים, אך בפועל הם אפיקורסים גמורים, ברוח ישעיהו ליבוביץ’ שר"י. ממה שחקרתי וביררתי (וקיבלתי אסמכתאות), מצד הגדרים, לא צריך ללמד עליהם זכות, אפשר לדבר עליהם לשון הרע, אין לצרפם למניין, אין לשתות מיינם, אין לאכול משחיטתם וכן על זו הדרך. כיוון שאיני רוצה לפגוע בהורי ולהעלות את הדברים על פני השטח, ובכך ליצור פיצוצים, אני נמצא במציאות קשה, ועלי לנסות לתפוס את החבל השתי קצותיו. ברצוני לשאול את הרב, א. האם הרב מאשר את הגדרים הנ"ל? ב. האם יש עוד גדרים? ג. מה עלי לעשות במקרים של התנגשויות כדלהלן: -מניין מצומצם איתם. -זימון (בשלושה ובעשרה). ד. האם יין מפוסטר נחשב למבושל לעניין זה? ה. האם יש עניין להתפלל עליהם שישובו בתשובה?

א-ב. השאלה היא האם הם מאמינים בשלוש עשרה עיקרי האמונה או שאינם מאמינים בחלק מהם. מי שמאמין בשלוש עשרה העיקרים, למרות שעובר עבירות אפילו חמורות, נקרא פושע ישראל אך לא יוצא מכלל ישראל. מי שמזלזל באחד משלוש עשרה עיקרי אמונה, יוצא לגמרי מכלל ישראל. ג. אם הם לא מאמינים בתפילה אי אפשר לצרף אותם למניין. אולם אם הם הולכים להתפלל אז ייתכן שהם כן מאמינים בתפילה. ד. יין מפוסטר נחשב מבושל. יין לא מפוסטר נאסר רק אם הם מחללים שבת בפרהסיה.