לאחרונה סיימתי בניית בית. המגרש עבר לבעלותינו לפני כ11שנה. (חמתי ’זכתה בו’ בהגרלה כנהוג במגרשים לבנה ביתך של המנהל האזרחי. לאחר פטירתה הועבר לבעלותינו) שכנינו מימין ומשמאל דורשים מאיתנו לשאת במחצית הוצאות הגדר המפרידה בינינו,(לפי מחיר של בניית הגדר כיום.) אותה בנו לפני 17 שנים לערך ועכ"פ בזמן שהקרקע לא היתה ברשותנו. מדובר בקיר תמך אותו בנו שכניי לתמוך במקומות בהם העמיקו ו/או הגביהו את פני הקרקע המקוריים. לא מדובר בקיר להיזק ראיה כלל. כמו"כ במקומות בהם אני העמקתי או הגבהתי תמכתי את הקרקע שלא תכביד או תערער את קירות התמך של השכנים. 1. האם יש בסיס לחייבני עבור גדר שנבנתה לפני שהקרקע הייתה בבעלותי? 2. במדה וטענתי זו אינה מתקבלת, האם חובתי להשתתף בכל הגדר או רק במקומות שאני נהנה מהם? 3. או שמא זה המיקרה אמיתי של זה נהנה וזה לא חסר? 4. ככול הנראה הגדרות לא נבנו בפיקוח הנדסי, לא ידוע לי כמה ברזל שמו ומה איכות הבטון. האוכל לטעון שאיני מעוניין להשתתף בגדר שאיכותה לא ברורה לי? (בגדר יש סדקים, תמכתי את הגדר בקטעים בהם חששתי שאינה יציבה דיה לפי המלצת מהנדס) תודה מראש!

שלום וברכה, בענין שאלתך אודות קיר תמך אותו בנו שכנים לפני שהקרקע היתה בבעלותך, לדבריך אתה כלל לא נהנה מקירות התמך שלו, וגם במקומות בהם העמקת או הגבהת את הקרקע, תמכת בעצמך קרקעך, אם אכן אתה כלל לא נהנה מהקיר שלו אתה פטור יש להדגיש שאם במבט מסתכל אקראי על השטח, נראה שאתה נהנה מקיר התמך מוטל עליך להביא מומחה שיתן חוות דעת שאכן אינך נהנה מהקיר שלו. ובאם במבט פשוט אינו נראה שאתה נהנה, חובת הראיה על התובע. אמנם אם אתה נהנה באיזשהו מידה מהקיר שלו ואלולי הקירות שלו היית נזקק להשקיע עוד כדי לייצב את הקרקע שלך אזי אתה חייב רק אם הקודמים לך בבעלות הקרקע כלל לא נהנו מהקיר, כיון שאם הם נהנו מהקיר הם זכו בזכות השימוש מהקיר וחיוב התשלום עבור הזכות מוטל עליהם ולא עליך. באופן בו אתה חייב לשכניך כנזכר, אם קיר התמך נבנה בשטחו ולא על קרקע משותפת, אתה חייב רק על חלקי הקיר מהם אתה נהנה, לפי אומדן של מומחה כמה אדם ירצה לשלם עבור הנאה מקיר תמך בנקודות המועילות לך. אף על פי שהקיר נבנה ללא פיקוח הנדסי באם שאתה נהנה ממנו אתה חייב, גדר התשלום יקבע על פי שמאי שיאמוד את הקיר, ועל פי זה יש לאמוד כמה ירצה אדם ממוצע לשלם עבור הנאה מקיר ברמה זו. להלן מקורות בסיסים לדין זה מצינו במשנה מסכת בבא בתרא דף ד המקיף את חברו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית, אין מחייבין אותו ר יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל השו"ע בחו"מ סימן קנח סעיף ו פוסק עפ"י הגמרא כרבי יוסי. מבואר בנו"כ שם שדין המשנה תקף גם בשאר מיני הטבות שאדם מהנה לשכינו כדלהלן: באופן שהמשקיע בנה וגרם להנאה ברורה אצל שכינו, הוא חייב לשלם. אם המשקיע לא גרם להנאה לשכינו, והשכן לא גילה דעתו שנוח לו בבנית חברו הוא פטור ובאם וביום מן הימים יגלה דעתו שנוח לו בניית חברו הוא יתחיית לשלם לו, לדוגמא: אם יסמוך משהו לקיר או אם ישנה את תוואי הקרקע באופן שהוא משתמש ונהנה מקיר חברו. ישנו כלל שהקונה מקבל את זכויות המוכר בקרקע אך לא את חובותיו הכספיים. ממילא במקרה בו שכנך השקיע כשהקרקע עוד לא הייתה בבעלותך: אם הוא גרם להנאה ברורה אצל בעלי הקרקע הקודמים, הם החיבים לשלם לו עבור הנאתם. אם הוא לא גרם להם להנאה והם לא גילו דעתם שנוח להם מהשקעתו הם פטורים, ובאם יום אחד תגלה אתה הקונה דעתך שנוח לך מהשקעתו תתחייב אתה לשלם לו. בברכה, הרב מרדכי גרוס