האם מותר לקטוף פירות מענפים היוצאים מגינה-פרטית מעבר לגדר, לרשות - הרבים או לחצר שכינו? ומה הדין במקרה שהענפים מפריעים לרה"ר או לשכן - האם מותר לקוּצָם, ואם כן - האם הפירות שעליהם כמופקרים ועומדים או לא? ומה הדין, אם ניכר בעליל שבעל העץ אינו קוטף את הפירות האלה - האם מותר לקוטפם לפני שייפלו?

אסור לקטוף מפירות חברו אע"פ שיוצאים מרשות חברו לרשותו או לרשות הרבים, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ (שמי שפירות חברו יוצאים לרשותו לא יקפיד על כך- רש"י). במקרה שהענפים מזיקים עליו להודיעו, ואם לא הסיר הנזק מותר לקצוץ את הענפים המזיקים, ומצאנו בגמ' ובהלכה מס' סוגי נזיקין כגון שמפריע להליכת העוברים ושבים, או שעושה צל על ערוגת חברו (ברשות חברו). כל עוד לא קצץ אין היתר לקחת הפירות. אם חברו לא קצץ העץ, והוא הולך לקוץ עץ חברו, עליו להודיעו שייקח את עציו שלא יגרמו נזק לרבים, כיון שאם לא הודיעו יתכן שאם משהו יינזק יתחייב הקוצץ מדין בור.בשאלה למי שייכים הפירות לאחר שקצץ בהיתר הדבר אינו פשוט ויש בזה דעות שונות, ודעתי היא שהפירות שייכים לבעל האילן ולמעשה ישאל שאלת חכם. אולם, אם ניכר בעליל שבעל העץ אינו חפץ בפירותיו מותר ליטלם מדין "זה נהנה וזה לא חסר" וכן מוכח שהלה מפקירם, אך ראוי לשאול את בעל העץ לדעתו ע"מ להימנע מגזל (אם הלה מתכנן לקחתם מאוחר יותר). אם נשרו הפירות הדבר תלוי אם התייאש מהם בעל הפרות והפקירם, שאז החצר שנפלו לתוכה קונה, או לא. והדבר תלוי בסוג הפרי אם נמאס בנפילתו או לא, כגון שתאנה שנמאסת עם נפילתה, ולכן מותר ליטלה, ולחילופין זיתים וחרובים אינם נמאסים, ולא התייאש ולכן אין ליטלה, וכך צריך לדון כל פרי לגופו. עצה טובה לבקש בעל הפירות אישור עקרוני ליטול פירות שנושרים, ואז אין בעיה. הערה: אומנם מצאנו בב"ק בסוגיית המוציא זבלו לרה"ר שכן הפקירו חכמים את זבליו, אך עיין תוס' שם (ל: ) שסייג דין זה רק למקום שהלה משביח על חשבון הרבים. הרב ישראל גנץ מקורות: ב"ב פרק לא יחפור (כה-כז' (עיין בסוגיית אילן ששורשיו יצאים לשדה חברו) סוף פרק "חזקת" (ס'.-: ). ב"מ כב', קז'-קח' שו"ע חו"מ תיד', תיז א'-ד', קנה כה'-כו.