בס"ד לכבוד הרב נבנצל, שלום. א. מה הייתה דעת הרב אויערבאך זצ"ל בעניין בסיס לאיסור והיתר? לכאו’ לפי השמירת שבת כהלכתה בפרק כ’ הערה ר"ג והערה רט"ז דעתו היא מה נכון לרגע זה יותר חשוב לאדם. אולם לפי השלחן שלמה בסימן שי(כח-ג) שכתב על מה יוותר אם יאלץ לוותר על אחד מהם- משמע מה יותר חשוב לו לכל השבת. אך הארחות שבת (חלק ב-פרק יט-הערה תיד) מאותה תשובה של הרב אויערבאך מסיק שמשמעות הדברים מה יותר חשוב לאדם ביום חול. באמת לכאו’ מלשון התשובה יותר משמע כאורחות שבת מאשר השמירת שבת כהלכתה- אך אם כן, מדוע לא כתב זאת הרב במפורש!? ב. בנוסף אם באמת הסברא של הרב כדברי השמירת שבת כהלכתה, אשמח אם הרב יוכל להבהיר לי את הסברא. אמנם האגרות משה (או"ח ה-כב-יז) חידש כבר גדר זה, אך לכאורה צ"ע שיהודי כמוני לא בדרגא של הרב פיינשטיין שאוכל לומר בלב שלם כמוהו שהנני מעדיף יין לקידוש על פני עשרת אלפים דולר; אמנם למעשה מסתמא כך אנהג בשל מצוות השבת- אך האם לא עוקרים ולו במקצת את משמעות בסיס לדבר האסור? בנוסף האם לא היינו אמורים ללכת אחר שעת בין השמשות ואז מסתמא הכי חשוב זה נר שבת ולא יין וחלה!? ג. מה דעת הרב בשיטת המשנה ברורה בנושא? לכאו’ לפי סי’ רעז-סקי"ח משמע שצריך חשיבות ונחיצות לכל השבת(שהשווה בין ככרות ושאר דברים לנר); אולם לפי דבריו בסי’ שח-סק"ה ובסי’ שי-סקל"ג משמע שמדובר על ערך ממוני!? ומשמע שלא מדובר על ערך ממוני לפי הרגע או השבת- אלא לפי הזמן הרגיל(היינו שחלה שווה כמה שקלים בלבד). תודה רבה.

א. לענ"ד נראה כשולחן שלמה שהקובע הוא מה יותר חשוב לו לכל השבת. ב. בנר שבת המוקצה היא האש והיא שווה פחות מהיין והחלה. ג. איני יודע.