עבור הרב יצחק בן יוסף שליט"א בתפוצות מסוימות היה נהוג לתת לבנים בלידתם שני שמות אחד לועזי ושני שם עברי. עם עלייתם לא"י השם הלועזי היה רווח במשפחה המורחבת ואילו בסביבה רחוקה הישראלית הם נקראו בשם העברי. לבנות ניתן שם לועזי ורק לאחר זמן עם עליתן לא"י הן אימצו להן שלם עברי, וכנ"ל השם הלועזי היה בפי המשפחה המורחבת ואילו בסביבה רחוקה ההם נקראו בשם העברי. מהו השם העקרי לבנים? מהו השם העקרי לבנות? לצורך תפילה עליהם ולהבדיל אזכרה , כתיבה על המצבה וכו’.

שלום וברכה! השמות הנאמרים במי שברך לחולה או נכתבים במצבה: נלמד משמות הנכתבים בכתובה שצריך לכתוב את השם העיקרי, ושמות אלו נכתבים עפ"י השם שבו עולה לתורה וחותם על שטרותיו (צ'קים). ובו רואים את השם העיקרי ואם נקרא כך ברחוב ובת"ז ברצף שכזה, אין ספק שכך צריך לנהוג. (ראה קיצור נחלת שבעה יט, א-ו והוסיף שם שההקפדה בכתובות שיהיה כמו בגיטין שאם חלילה יתגרשו אפשר בזמן ספק לללמוד מהכתובה והוא מוסיף שלא ראיתי מקפידין בזה). ועוד מוסיף נחלת שבעה - מי שיש לו שני שמות אחד עברי שעולה לתורה ואחד לועזי שנקרא בפי כל, יכתוב השם הלועזי כשם שני (המכונה). לא כל השמות נכתבים, מרדכי למרות שנקרא מוטי, שושנה למרות שנקראת שושי, בכל אופן כותבים את השם המקורי בלבד. ולכן בשאלתך - כשעולה לתורה, וכך גם נקרא ברחוב, כך יברכו אותו במי שבירך לחולה או יכתבו במצבה. ויש עניין לקרוא בשמות העבריים גם אם הם פחות נפוצים כעיקר כפי שכתב נחלת שבעה המוזכר לעיל. לסיכום: השם שנקרא ברחוב והשם שעולה בו לתורה, כך יברכו את החולים או חלילה על מצבה ואזכרה. ואם השתמשו בשני השמות גם ברשות הרבים או שיש רצון במשפחה, אפשר לכתוב את השם הלועזי במצבה בסוגריים.