אדם שעורך חופות לחלוניים, שאין אנשים שכשרים לעדות שישמשו כעדים חוץ מהרב המקדש. לכן הוא רוצה [במקרה שאין עד אחר] להשתמש בקרוב משפחה דתי שכשר לעדות, או שני בשני [לפי שו"ע] או שני בשלישי שכשר אף לרמ"א, נרצה לדעת בפועל על איזה קרובים מדובר בפועל? [דודים וכדומה] נשמח לקבל רשימה.

אין לאדם לערוך חופה אא"כ בקיא בהלכות קידושין, ולכן ודאי מי שאינו בקיא ויודע הלכות אלו על בוריין לא יערוך ולא יסתמך על רשימה זו, ובפרט שיש פרטי הלכות ולא אוכל להביא את כולם כאן. בנוגע לגוף השאלה, יש להקדים ולומר שכל הרחוק רחוק קודם, ורב הרגיל לערוך חופה לשאינם דתיים צריך להתרגל להביא עימו אדם נוסף וכך לא יסתבך ולא יצטרך להמר ולהיות תלותי במציאות שיפגוש באולם, ועל כך נאמר איזהו חכם הרואה את הנולד. העוזר הנלווה גם יוכל לסייע לו ולהגיש לו את היין ובכך להימנע ממגע של מחללי שבת בפרהסיא ביין. לגבי שני בשני (=בני דודים) לכל הדעות פסול, שלא כנכתב בשאלה. המחלוקת היא לגבי ראשון בשלישי ומ"מ גם לדעת השו"ע יש לחוש לכך לכתחילה, ובפרט אחר שהרמ"א חלק ודאי אין לנו לקדש לכתחילה באופן זה. לכן אין לתת לסבא רבה להעיד וכן לא לדוד של אבי (או אם) החתן או הכלה. לכן הקירבה המותרת היא רק החל משני בשלישי. כלומר, מותר לבן דוד של אבי (או אם) החתן או הכלה להעיד, וכן מותר לבן של בן הדוד להעיד. כמובן שמותר גם לשלישי בשלישי, כלומר בני דודים שניים (יש להם סבא רבה משותף). עוד יש להדגיש, שכל מי שנחשב קרוב גם בן זוגו נחשב קרוב. לכן למשל גם הבעל של בת דודה פסול. היתר מיוחד יש בבן זוג בראשון בשלישי, שאף שהוא קרוב הבן זוג מותר, ולכן הבעל של דודה של אבי החתן (או הכלה) כשרים. ירבו שמחות בישראל!