בתורה כתוב ש-אם נשאל "מה נאכל בשנה השביעית " ה’ מבטיח " ...וציויתי את ברכתי בשנה השישית". מדוע אין אנו מתנים את שמירת השמיטה בקבלת יבול בשנה השישית ל-3 השנים הבאות , הרי התורה מבינה שאדם צריך לאכול ולהתפרנס והתורה בעצמה מעלה את השאלה המתבקשת. ואז הכל פשוט לחקלאי, אם יקבל בשנה השישית יבול פי 3, שישמור את השמיטה, ואם לא, שלא ישמור?

בס"ד שלום וברכת ד' ההבטחה של "וציותי את ברכתי" שייכת רק כשהשמיטה נוהגת מדאורייתא, אבל כשהשמיטה רק מדרבנן אין הבטחה של הקב"ה. חג שמח בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון