מה ההבדל בין הדין בגמרא של המוחל על כבודו כבוד מחול, לדין המופיע בתוספות מהירושלמי שרצונו של האדם כבודו. למשל לגבי מלך אין כבודו מחול אולם יכול לכבד מרצונו באופן שיבזה אותו כמו שרואים בתלמידי חכמים ששימשו תלמידי חכמים אחרים או במלכי יהודה שהיו מנשקים רגלי החכמים?

שלום רב, למחול על כבוד הוא למחול על דברים שאחרים עושים כלפיך. דברים אלו מלווים בכך שהאחרים אינם מתייחסים אליך בכבוד. זאת אסור למלך. אולם מה שהמלך עושה מעצמו, כגון: נישוק תלמידי חכמים אין בכך מעשה של חוסר כבוד של מישהו אחר אלא החלטה של המלך. כל טוב