אבולוציה והטעם בתפילה

אם ה׳ יודע מה יקרה בעתיד אז מה בעצם הטעם להתפלל אם ממילא אם ה׳ התכוון לעשות מעשה כלשהו הוא יעשה אותו ללא קשר לרצונות ודעות האדם? לפי תשובות שכבר קיבלתי כאן בעבר הבנתי יש הבדל בין נשמת אדם בא״י לאדם בחו״ל ללא התחשב באופיו או במעשיו מה שאומר שרק יהודים החיים בא״י הם באמת יהודים גם אם הם הכי מחוברים לדת בכל נפשם? בנוסף באחת מהתשובות כתוב שהאבולוציה לא מוכחת מה שלדעתי לא נכון ושכל אדם מתנהג שונה מקוף למשל.. אז מה ניתן להגיד על אנשים החיים ביערות בדיוק כמו חיות ?

שלום רב: א. ענין התפלה דומה לשאר הפעולות שמכוח עשיית האדם המציאות יכולה להתפתח. כשם שאדם שלא אוכל למרות שרצונו של הקב"ה שהוא יאכל ויחייה את עצמו אנו בכל אופן מבינים שהדרך לתת את החיים לאדם נעשה דרך זה שאדם יקפיד לאכול כך גם בעולם הרוחני כדי שאדם יצמח ויתחייה מבחינה רוחנית אדם צריך לעשות פעולות רוחניות. אחת מן הפעולות הרוחניות זו התפלה. התפלה גם נוגעת לחיי השעה. איכות החיים שלנו גם בעניני העולם הזה תלוי בצורות ואיכות התפלה שלנו. כשם שמה סוג האוכל שאנו אוכלים משנה את מידת בריאותנו כך גם הדברים תלויים במידת התפלה שלנו. החיות שהקב"ה נותן לאדם היא בהחלט קשורה לצורה בה האדם חיי. אלו הכללים שהקב"ה חקק במציאות. ב. ישראל בכל מקום שנמצא הוא ישראל גם אם הוא נמצא בחו"ל. ההבדל בין היותו של יהודי בארץ או בחו"ל נוגע למידת החיות האלוקית היחודית שיכולה להתגלות בנפשו ורוחו. ארץ ישראל הוא המקום שמתאים להזרמת החיות האלוקית עם השגחה פרטית . בחוץ לארץ אנו מקבלים את החיות האלוקית דרך העולם הטבעי שהוא עולם עם חוקים כלליים יותר וממילא החיות שמתקבלת שם עוברת דרך יותר מסננים שגורמים לפחות דבקות אלוקית לחול בנו. בודאי שגם בחוץ לארץ יש משמעות גדולה לשאלה האם יהודי מקיים מצוות או שהוא מנותק מכך. אולם היכולת של המצוות להשפיע ולהקרין על המציאות של חיינו כאן בעולם הזה היא בעיקר בארץ. בחו"ל ה בעיקר משפיע על הנשמה על מה שנוגע יותר לעולם הבא לצד הרוחני המפושט שבמציאות. ג. אני חושב שכל אדם בר דעת רואה מכוח מה שהוא מכיר את עצמו שהוא לא נוהג כקוף ושיש בו חיות מיוחדת שהוא מהותית שונה מהנפש הבהמית. כל טוב