שלום וברכה, ידועים סיפורים רבים על חכמינו וכן בדורינו שנענשו על אי ידיעה של מצווה ואף הידור. כיצד יתכן הדבר? מדוע הקב"ה לא רומז אפילו על כך? וכן לגבינו אם הקב"ה רוצה שנשנה את דרכינו מדוע הוא לעיתים עושה זאת בדרך ענישה ויסורים ולא לפחות רומז או מתווה את הדרך באופן נכון ואם האדם ישנה או יתקן את דרכו מוטב? ישר כח ותזכו למצוות

בוודאי שהקב"ה נותן רמזים לאדם ולעולם לא מעניש מיד. אולם יש יוצאים מן הכלל אם החוטא יכול להבין לבד שהמעשה מכוער והוא עושה אותו בפרהסיא שאז יש בזה חילול השם, כמו ניבול פה, דיבורים מעליבים, זלזול בתורה ועוד.