שבוע טוב, רציתי לשאול לגבי הדרוש שבכל שנה חפרו דור במדבר בורות ושכבו לישון שם. ואם זכו קמו בבוקר ואחרי כיסו את מקומם. היכן היה מקום חפירת הבורות הרי ידוע כי יש צורך במרחק בין מקום ישוב (המחנה בו שהו) לבין בית הקברות. האם יצאו חוץ למחנות באלפיהם? ועוד שאלה מדוע הגדולים מגיל 60 לא עשו כן? האם רק מפני שמעל גיל 60 עברו את גיל הכרת? הרי גם הם היו בכלל חוטאי דור המדבר? ושאלה אחרונה - הרי ידוע שיש צורך בתכריכים ואם כן הרי כתבו שהיו מכסים את הבורות - האם היתה זו הוראת שעה? והאם צינו את מקום קבורתם? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל שלום, מקור דברי חז"ל אודות הקברים שחפרו אנשי דור המדבר הוא באיכה רבה (פתיחתא לג), שם מפורש שמשה רבנו היה מכריז כל ערב תשעה באב: 'צאו לחפור!'. כלומר אכן כדבריך, הקברים נחפרו מחוץ למחנה. גזירת המדבר לא נגזרה על הפחותים מגיל עשרים ועל הגדולים מגיל ששים (ראה בבא בתרא כז ע"א ד"ה היה מן). טעם הדבר מבוסס על דיני ערכין כמבואר ב"תורה תמימה" (במדבר יד, כט אות כ). עיין שם. לגבי לבישת תכריכים וסימון הקברים, לא ידוע לנו כיצד נהגו, ואולי באמת לבשו תכריכים ומשנתברר שאכן מתו סומנו הקברים על ידי אלו שנותרו בחיים. בברכה נאמנה