שלום. יש לי בעיה מאד מציקה ,אני מכבד מאד את אימי אך לא יכול יותר. אני מעל גיל 30 גר לבד, לצערי עדיין לא נשוי, ונמאס לי שאמא מתעקשת לכבס לי ,לגהץ לי ,ולבשל לי. שנים אני מנסה להסביר שאני יודע להסתדר לבד והיא כל הזמן אומרת לי אני אמא שלך,זה הטבע של האימהות. לא מזמן הודעתי לה שאני לא מוכן יותר ועשיתי לזה סוף. אני מגהץ מכבס ומבשל בעצמי. ,עכשיו היא לא מפסיקה לומר לי שאני מצער אותה, אני מסביר לה שאני לא תינוק ושתפסיק לדאוג לי, זה לא ממש עוזר, השאלה ,האם אני עובר על כיבוד אב ואם ? כי אני פשוט משתגע מזה שהיא מתנהגת אלי כמו ילד, ורוצה לעשות הכל בשבילי. תודה.

שלום רב הדרך לדבר עם אמא אינה בדרך של ויכוחים או הבעת עמדות. הדרך לדבר עם אמא היא בתחנונים. אמא מרחמת עליך ואם תדבר עמה בדרך של תחנונים ודאי שתרחם עליך. אם תאמר לה שאתה מבין שהיא אוהבת לגהץ לך אבל גם אתה אוהב לגהץ לעצמך וכל פעם שאתה לא יכול לגהץ זה מצער אותך, זהו סגנון שישמע יותר. אם המציאות היא מעבר לויכוחים אז צריך שינוי מעשי. כגון שתגור במקום מרוחק . אם אתה רוצה לחסוך כסף ומשום כך מעדיף את בית הוריך אז אתה צריך להבין שיש לכך מחיר. אתה אורח. וחז"ל אמרו כל מה שאומר לך בעל הבית עשה. כל בקשה של בעלי הבית לגיטימיטית אפילו דברים שהם לא נוחים לאורח. כל טוב