ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הסכם יששכר וזבולון | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד כסלו תשע"ו

הסכם יששכר וזבולון


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום וברכה לרב.
אני איש עסקים בן 55 ובעל משפחה[ספרדי] ,שמרויח כל חודש,ב"ה, 15 אלף ש"ח .
רציתי לעשות הסכם יששכר וזבולון.
הראו לי את תשובת אבקת רוכל סימן ב ,שסובר, שאם אני רוצה חצי שכר מתורת האברך שאתמוך בו ,אז גם אני צריך לתת חצי מרווחי. [ 7500 ש"ח]
כספית אני יכול. השאלה ,האם הבנו נכון את דעת הבית יוסף בשו"ת הנ"ל?

תשובה:
לשואל, שלום ותבורך על רצונך להחזיק לומדי תורה.
1. ראשית יש לציין לדברי השולחן ערוך (יו"ד סי' רמו ס"א): "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין זקן גדול. אפילו עני המחזר על הפתחים, אפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: והגית בו יומם ולילה". ודוק: לא נאמר "כל היום וכל הלילה", אלא "ביום ובלילה"; זמן מה ביום וזמן מה בלילה. רק לאחר מכן מופיע: "ומי שאי אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים". אינני רוצה, חלילה, לרפות את ידיך מן התרומה, אבל עליך לדעת שבראש ובראשונה מוטל עליך להקדיש זמן מה ללימוד תורה, ולו דקות ספורות בכל יום ובכל לילה. רק אם זה בלתי אפשרי מסיבה כלשהי, או שאתה לומד באופן מינימלי ורוצה לזכות לשכר נוסף על תלמוד תורה מעבר לחובתך הבסיסית, ניתן לדבר על עיסקת "יששכר וזבולון".
2. אינך צריך לתת מחצית מרווחיך, אלא את מה שנדרש כדי לאפשר ללומד להתמסר ללימודו ביישוב הדעת. עיינתי בשו"ת אבקת רוכל סי' ב שציינת. הנושא העיקרי שבו הוא דן הוא האם ובאלו תנאים מותר למי שלומד תורה להתפרנס מתורתו ולמכור את זכויותיו, ועל כך הוא כותב שאם מדובר בתנאי מראש, והתנאי הוא שמאפשר ללומד התורה להתמסר ללימודו, הדבר מותר אפילו אם הלומד מקבל מעבר לצרכיו הבסיסיים, עד כדי מחצית מרווחיו של שותפו. אינני חושב שכוונתו להתנות שלעיסקה כזו יש ערך רק אם השותפות מלאה במחצית רווחי העוסק במסחר. ועיין במאירי סוטה כא ע"א: "וכל שלא למד תורה, ומשתדל להיות אחרים לומדים על ידו - חולק בשכר" (כלומר, מקבל משמיים את חלקו בשכר הלימוד). לא כתב שעליו לתת חצי מרווחיו, אלא שהוא מאפשר לאחרים ללמוד. וכן בטור יו"ד סי' רמו: "ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני טרדות הזמן, יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאילו הוא לומד בעצמו, כמו שדרשו חכמים בפסוק שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך". ברור מלשונו שאין צורך במתן מחצה, ובבית יוסף שם לא העיר על כך. אף בשו"ע שם (סעיף א) כתב כנ"ל: "ומי שאי אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים". אמנם לא כתב בפירוש את מה שהשלים הרמ"א מלשון הטור: "ותחשב לו כאילו לומד בעצמו", אבל ברור שזו כוונתו, ולעניין זה דיינו במה שיספיק ללומדים.
3. בילקוט מעם לועז (ויחי, עמ' תתי) כתב שיש דעות שונות האם זבולון נתן ליששכר רק כפי צרכיו, או מחצית מכל רווחיו. במקורות שם צוין שיש בעניין זה מחלוקת בין המדרשים: המקור לדעה הראשונה הוא מדרש בראשית רבה פרשה צט,ט: "שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו... יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו"; כלומר, כל מה שהוא צריך ותו לא. כמקור לדעה השניה צוין מדרש במדבר רבה פרשה יג,יז, ואביא את לשונו בהרחבה כי יש מה לדון בה: "בא נשיא זבולון והקריב קרבנו על השותפות שהיה לו עם יששכר אחיו, לפי שהיו זבולון ויששכר שותפים, יששכר היה עוסק בתורה וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה טורח זבולון ונותן לתוך פיו של יששכר... שגדול מעשה יותר מן העושה, שלולי זבולן לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שהוא היה מאכילו ונותן לתוך פיו. דבר אחר: קערה - כנגד לחם שהיה מאכילו, מזרק - כנגד היין שהיה משקהו, ולמה היה של כסף? שגם כסף היה נותן לו לעשות כל צרכו... שניהם מלאים סלת וגו', זבולון ויששכר שניהם היו נוטלין שכר תורה ביחד ושניהם היו מתפרנסין ביחד... שכשם שהיה לזבולון חלק בשכר תורתו כך היה ליששכר חלק בממונו של זבולון".
לענ"ד לשון מדרש במדבר רבה ניתנת לפירושים שונים, ואדרבה, מהלשון "לעשות כל צרכו" נראה כמדרש בראשית רבה. וגם אם נניח שזוהי מחלוקת בין המדרשים, הדבר ידוע שמדרש בראשית רבה הוא מדרש חז"ל קדום, בעוד מדרש במדבר רבה מאוחר בהרבה, מדברי אחד הראשונים (אם כי מובאים בו גם מאמרי חז"ל), ואין ספק שמדרש בראשית רבה הוא מקור מוסמך יותר.
4. שורש הדברים, כפי הנראה לענ"ד, שאין זו שותפות של ממש שעושה עיסקה מסחרית בתורה ומצוות. השכר למי שמפרנס את הלומד הוא על כך שבזכותו יש לפלוני אפשרות ללמוד בנחת וביישוב הדעת. לצורך זה, אין סיבה שאם הסוחר הרוויח מליונים גם הלומד יהיה מיליונר כמוהו (ואדרבה, "מרבה נכסים - מרבה דאגה"). עיין גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' פז שהאריך בעניין, ומדבריו עולה בבירור גם התפיסה העקרונית הנ"ל וגם הקביעה שאין צורך בחלוקה שווה ברווחים.
5. הראו לי שבשו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סי' יז בהערה) כתב: "המחזיק [תלמיד חכם מנכסיו] שכרו גדול מאד, אבל זהו רק אם הוא חולק עם החכם שוה בשוה כיששכר וזבולון, אבל העושה פרקמטיא ומהנה ת"ח מנכסיו, שאינו הגורם היחיד ללימוד החכם, בודאי שאין שכרו גדול כל כך כמו החכם". לעניות דעתי גם הוא לא התכוון לחלוקה שוה בדווקא, אלא העיקר הוא שנותן לת"ח את כל צרכו להתמסר ללימודו, וכמו שכתב בסיום: "שאינו הגורם היחיד ללימוד החכם", הרי שהעיקר הוא להיות הגורם המאפשר את הלימוד.
6. כמובן אינני יודע מה הצרכים של האברך שאתה רוצה לתמוך בו והאם יש לו הכנסות נוספות, ויתכן שבמקרה זה הסכום של 7500 ₪ הוא באמת מה שנדרש.



שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il