אמרו חז"ל שמקור השם "חזיר" הוא מלשון לחזור ולהיטהר. וכיצד חיה ששוהה ושרויה ברפש תוכשר לעתיד לבוא. הרי גם מבחינת מראית העין איך חיה כזו תחשב טהורה?

שלום רב. הנה בשו"ת רדב"ז (ח"ב סי' תתכ"ח) כתב, שני פירושים בעניין כוונת חז"ל שהחזיר יחזור להיטהר לעתיד לבוא, וז"ל: "ולפי הפשט איפשר לתרץ על הדרך אשר כתבתי כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו", כלומר זה רק שם שאול לאוכלים מיוחדים ומעדנים שמנים שיותרו לעם ישראל לעתיד לבוא, וכפי שמצינו בגמ' (חולין קט:) והרוצה לטעום טעם זה, יכול לאכול דג שיבוטא. עוד ביאר הרדב"ז: "ועל דרך הסוד יש למעלה שר אחד ושמו חזריא"ל והוא קטיגור על ישראל, ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישראל להיות להם סניגור, ודעהו". כלומר כוונת חז"ל בהנהגה העליונה על ישראל לעתיד לבוא, שגם אותו קטיגור על ישראל ששמו דומה לחזיר, גם הוא יסנגר על ישראל. עוד אפשר לומר, כפי שעולה מדברי האור החיים הקדוש (ויקרא י"א ז') וז"ל: "והוא גרה לא יגר. פירש תנאי הוא הדבר לזמן שהוא לא יגר אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שישאר בלא גרה ויותר כי תורה לא תשונה". כלומר שהשינוי יהיה בחזיר, והוא יחזור למדרגה של קדושה, וגם הצדדים המאוסים בו ישתנו. ובדרך החסידות ניתן לומר, שבעולם הזה החזיר יונק את חיותו מהמקומות הנמוכים ביותר (ולכן הוא שרוי ברפש פיזי). אך לעתיד לבוא, הרע יתברר ויחזור לשורשו הטוב בקדושה, והניצוץ הרוחני שבחזיר יעלה למדרגה עליונה. כתוצאה מהעילוי הרוחני הזה, גם הגוף הפיזי והנהגתו של החזיר ישתנו מן הקצה אל הקצה, והוא יהיה נקי ומותר לחלוטין. בברכה רבה,