שלום רב.חלמתי את אבי ז"ל היה חושך כאילו ערב..היינו על איזה מזח בחוף ים...היו עוד אנשים אבל לא שראיתי פרצופים... ואז ראיתי אותו יושב על כיסא רזה כזה עם רגליים משולבות בגדים קצרים והוא קורא מין ספר...היה נראה כמו תהילים גדול.. התיישבתי לידו..הייתי עם לידור (הבן הקטן בן 4 חודשים)על הידיים..ואני בוכה ..הוא לא התייחס כל כך..ולא הבנתי למה לא מתייחס לא אליי ולא ללידור וכאילו בגלל זה בכיתי...ואז הוא עצר את הקריאה הפנה את המבט אליי ושאל אותי למה אני לא קוראת? לפני שנה פלוס מינוס גם חלמתי עליו(בדיוק גיליתי שאני בהריון) היינו בסופר אני ושני אחיי הגדולים פתאום ראיתי את אבי עם חליפה ירוקה ועניבה שמחתי לראות אותו.ניגשתי אליו ואמרתי לו אבא מה אתה חי?!הייתי מאוד מבולבלת והוא רק הסתכל ולא ענה לי.בסופר היה גם השכן שלי שכן וותיק בבניין שקוראים לו חיים ופניתי אליו בשאלה כאילו הוא ידע שאבי בחיים והסתיר זאת מאיתנו.ושאלתי אותו איך הוא יכל להסתיר מאיתנו דבר כזה והוא לא הגיב לי אלא רק בכה וכאילו הצטער מאוד. כשהסתובבתי לחפש את אבי הוא נעלם לי..הלכתי בכל הסופר לחפש אותו וראיתי אותו שותה מים ממתקן מים.ניגשתי אליו שוב ואמרתי לו אבא בוא אני פה עם מיטל ואליעד(אחים שלי)בוא תראה אותנו איך גדלנו..אמרתי לו(בבכי)יש לך נכדים אתה לא רוצה להכיר אותם?לא ענה לי...וככה בעצם נגמר החלום ?? מבולבלת נורא

מכל הסיפורים ניכר הקשר הרגשי העמוק שיש לך עם אביך ז"ל. ועם זה יש כאב פנימי שלא מתרפא על כך שאינך שומעת ממנו כאילו הוא אדיש אליך אבל כמובן הוא בעולם אחר ובמקום שהוא נמצא ההסתכלות שלו על העולם שלנו היא שונה ובכל זאת הוא כן קשור גם לעולמנו בדרך מיוחדת לו.