הגמרא בנדה (לא.) אומרת: תשמיש בהריון שלושה חדשים ראשונים תשמיש קשה לאשה וקשה לוולד, אמצעיים - קשה לאשה ויפה לוולד, אחרונים - יפה לאשה ויפה לוולד, שמתוך כך נמצא הוולד זריז ומלובן. מה משמעות הגמרא הזו? האם יש לה נפקא מינה מעשית בימינו, והאם ניתן למצוא לה הסבר פנימי רוחני?

משמעות הגמרא כפשוטה שיש בכך סיכון מזערי לתינוק אולם גמרא זו לא נפסקה אלא כדברי אביי שם "שומר פתאים ה' ", ולכן אין נפקא מינה. בברכה,