ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
שאלה: לפני כמה שבועות הרב כתב שראוי שבני כל העדות ילמדו יחד במוסדות החינוך ובישיבות, ושכך נוהגים בפועל תלמידי הרב קוק. אבל כפי ששמעתי, גם בציבור תלמידי הרב קוק רוב מוחלט של הרבנים הם אשכנזים. למשל בדקו (ב'עולם קטן') שבקרב ראשי הישיבות הגבוהות אין אף ראש ישיבה ספרדי. האם כך ראוי שרק אשכנזים יהיו הרבנים של הספרדים? גם שמעתי שאף שמקבלים ספרדים לישיבות, התפילות בנוסח אשכנזי, וספרדים מתביישים להתפלל ולפייט בנוסח שלהם.
תשובה: ההתפלגות העדתית של הרבנים מתפתחת בהתאם לתלמידים שמגיעים לישיבות. לפני כחמישים-ששים שנה, אחוז הספרדים שהגיעו לישיבות היה נמוך, כעשרה עד עשרים אחוז בלבד מכלל התלמידים. והסיבה לכך, מפני שבעת קום המדינה זה היה בערך אחוז הספרדים בארץ. וגם לאחר העליות הגדולות ממדינות ערב בשנים הראשונות לקיום המדינה, עדיין משפחות העולים עסקו בקשיי הקיום ומעטים פנו ללימוד בישיבות. וממילא זה היה גם אחוז תלמידי החכמים שצמחו מהישיבות. ומכיוון שהדרישה מצד הציבור לרבני ערים ושכונות ממוצא ספרדי היתה חזקה יותר, ממילא אותם תלמידי חכמים ספרדים שצמחו בישיבות פנו יותר לשטח הרבנות והדיינות. וככל שהגיעו יותר תלמידים ספרדים לישיבות, כך גם אחוז הרבנים הספרדים עלה. עד שכמדומה כבר לפני כעשרים שנה היו הספרדים כחמישים אחוז מבני הישיבות.
עוד יש להוסיף שאינני יודע מי ביצע את הבדיקה, אבל היא מוטעית, כי אני מכיר אישית לפחות שלושה ראשי ישיבות גבוהות ממוצא ספרדי.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
285 - מנוחת הנפש בשבת
286 - יחד שבטי ישראל
287 - הראי"ה קוק זצ"ל - גדלות ללא גבולות
טען עוד
מכל מקום, באופן טבעי בישיבות הוותיקות מסתבר שיותר רבנים ממוצא אשכנזי, ובישיבות החדשות המספרים שווים פחות או יותר.
המצב בישיבה
הנה למשל אצלנו בישיבת הר ברכה, שהיא צעירה יחסית, יש 12 מגידי שיעורים. מתוכם חמשה מתפללים בנוסח אשכנזי וחסידי, חמשה בנוסח ספרדי, אחד תימני, ואחד בסידור ספרדי ומנגינות אשכנזיות, כי אביו ספרדי ואמו אשכנזיה, וכך התרגל בבית הוריו. אגב, ששה מאותם ר"מים נשואים לבת זוג מעדה אחרת.
כפיית נוסח אשכנז על ספרדים
שאלה: האם נהגו ראשי הישיבות התיכוניות כראוי כאשר כפו על תלמידים שהוריהם התפללו בנוסח ספרדי להתפלל בנוסח אשכנזי?
תשובה: קביעת נוסח אשכנזי לכל התלמידים לא נחשבה ככפייה, מפני שבפועל רוב גדול של תלמידי הישיבות היה אשכנזי, ומצד הדין יכלו לקבוע שנוסח התפילה יהיה אשכנזי לגמרי, כמנהג הרוב. מה עוד, שהכפייה היתה שכל התלמידים יתפללו יחד במניין, אבל מי שרצה להתפלל בסידור בנוסח ספרדי היה רשאי.
נוסח אחיד
מלבד זאת, המחנכים התכוונו ליצור נוסח שיכלול לפי הבנתם את כל העדות. העמדה הרווחת בציבור הדתי-לאומי היתה, שכדי לסייע לקיבוץ הגלויות ואיחוד העם, נכון לחתור לנוסח אחיד. כך סבר הרב הראשי והראשל"צ הרב בן ציון עוזיאל זצ"ל (משפטי עוזיאל או"ח א), שראוי שכולם יתפללו בנוסח ומבטא אחד. ואמנם הרב קוק זצ"ל סבר שכל עדה צריכה לשמור על מנהגה, וכל המשנה ממבטאו נחשב בכלל "קרא ולא דקדק באותיותיה". אולם הציבור הדתי-לאומי נטה להעדיף את עמדת הרב עוזיאל. וכך נוצר מעין נוסח אחיד, שהמבטא שלו הוא ספרדי, כפי הדיבור המקובל בארץ, ותבנית המנגינות אשכנזית, בתוספת ניגונים ארץ ישראלים והשפעה ספרדית. ונוסח התפילה הוא 'ספרד-חסידי', שהוא ממוצע בין הנוסח האשכנזי לנוסח הספרדי.
מצד הציבור האשכנזי היה בזה ויתור על המבטא האשכנזי. ומתפללי 'נוסח אשכנז' נאלצו להתפלל בנוסח 'ספרד-חסידי'. אבל בגלל תבנית המנגינות - התפילה נוטה יותר לסגנון האשכנזי (אמנם אשכנזים 'אמיתיים' לא יסכימו שזו תפילה אשכנזית).
בפועל, הוויתור מצד האשכנזים גרם לכך שכל האשכנזים, על כל גוניהם הרבים והשונים, יכולים להתפלל יחד. וגם חלק מסוים ממתפללי נוסח ספרדים מצאו את מקומם במניינים הללו. אולם רבים ממתפללי נוסח ספרדי אינם רואים זאת כדרך לכתחילה. והעיקר הוא שיתפלל אדם במקום שבו יוכל לכוון יותר. ולכן יש מקום לקבוע מניינים לכל נוסח ונוסח.
החשש מהחילוניות
ונחזור למוסדות החינוך. באותן שנים החילוניות השפיעה על צעירים רבים, והיתה תחושה שהנוסח הספרדי מיושן ומדבר אל המבוגרים בלבד, אבל הצעירים זונחים את בתי הכנסת. והאווירה הישיבתית - ובכללה התפילות והסעודות, הם שיגנו על הנוער מפני התקלקלות. ולכן הקפידו שכולם יתפללו יחד במניין הישיבתי.
הנה לדוגמא סיפר לי מחותני הרב שלומי בדש, שבעת שאחיו הגדול והוא למדו במדרשיית נועם, אביו החזן רבי ציון בדש נאלץ להיאבק על כך שיתפללו עמו בימים הנוראים. ראש המדרשייה הרב יהושע יגל זצ"ל לא הסכים בשום פנים לשחרר אותם הביתה. אז דיבר רבי ציון קשות עם המנהל והמייסד ר' ישראל סדן ז"ל, שכדי להשתיק את המהומה הסדיר את שחרורם, אבל ביקש שלא יעורר את שאר התלמידים הספרדים להשתחרר. הוא הסביר לרבי ציון, אתה אומנם יודע לדאוג שילדיך יתפללו עמך כראוי, אבל אם שאר התלמידים הספרדים ישתחררו, רבים מהם לא יתפללו כראוי.
תפילות בנוסחים השונים בישיבות
אילו היו אז בישיבות ר"מים שמכירים את נוסח הספרדים, מן הסתם היו מארגנים בחלק מהישיבות מניינים בנוסח ספרדי, אבל משלא היו ר"מים כאלה, לא ניתן היה לארגן את התפילות בגובה הראוי. אבל כיום שיש ר"מים מכל העדות, ניתן לארגן מניינים בישיבות לכל עדה כפי מנהגה, כך שכולם ילמדו יחד, ועם זאת יוכלו להתפלל בנוסח אבות.
מנהגי התפילה בישיבה
ואזכיר גם את מנהגנו בישיבה וביישוב, ואולי תצמח מכך תועלת למקומות אחרים.
בימות החול נוהגים שכל חזן מתפלל לפי הנוסח שלו, בין אשכנזי ובין ספרדי, ולעיתים תימני. והמתפללים, כל אחד אוחז בסידור שבנוסח אבותיו. ואת מה שאומרים בקול משתדלים לומר כמו החזן. ומה שאומרים בלחש אומר כל אחד כמנהגו, והרוצה לומר כנוסח החזן - רשאי.
בשבתות מתקיימים שלושה מניינים, אשכנזי, תימני וספרדי - כולם במבנים של הישיבה ומטעמה. בליל שבת, בנוסף למניין התימני והספרדי, רוב התלמידים הולכים להתפלל בבית הכנסת המרכזי בישוב, שם מתפללים קבלת שבת בנוסח אשכנז (קרליבך), ובתפילת ערבית יש לנו חזן ספרדי שבתי כנסת חשובים היו יכולים להתגאות בו - חיים עטר שמו (והוא משלב בתפילת ערבית נוסח ירושלמי ומרוקאי). אגב, חזן זה ישב בכלא על סירוב לגרש יהודים מגוש קטיף, וקולו נשתבח כל כך עד שאנשים באים לשבת ביישוב כדי לשומעו.
ובשחרית ומוסף במניין המרכזי מתפללים בדרך כלל בנוסח אשכנז, ולעיתים בנוסח ספרדי. ועוד ישנם בישיבה שני מניינים, תימני וספרדי. והננו מעודדים את התלמידים לבחור את המניין הטוב להם.
עצה למניינים ספרדיים ותימנים
כשהקמנו את המניינים התימני והספרדי, הזהרתי את הגבאים שלא יאריכו בתפילת שחרית של שבת. לכתחילה שיסיימו אותה בפחות משעתיים, ובשום פנים לא יותר משעתיים וחצי. וזה כולל גם את התימנים שקוראים תרגום. אם לא ינהגו כך, יש להניח שהילדים יגיעו למניין האשכנזי, וזה לא טוב, כי נכון שילד יתפלל עם אביו. אבל כאשר התפילה ארוכה מדי, בנוסף לכך שלא נותר זמן מספיק ללימוד תורה - הילדים ולא מעט מההורים מצביעים ברגליים ועוברים למניינים האשכנזיים.
אגב, הזדמנתי לאיזו שכונה בירושלים, והיה שם בצד אחד של הכביש בית כנסת ספרדי מפואר, וגבאי עומד בפתחו לבקש מאנשים להצטרף למניין. מספר בתים משם היה 'שטיבלך' אשכנזי - שלושה חדרים בינוניים ועוד מרפסת מקורה. רצפה מלוכלכת, מגבת מטונפת, שולחנות שבורים בקצוות, ואשכנזים וספרדים גודשים את המקום לרוב ומתנדנדים ומתפללים בשמחה. שאלתי אברך ספרדי, מדוע לא הולכים לבית הכנסת הספרדי? והשיב, שם שחרית שעה ורבע, כאן 35 דקות.
כמובן, אם יש מניין של יהודים שרוצים להאריך בתפילתם, אין למנוע זאת מידם, ותבוא עליהם ברכה. אבל קודם צריך לדאוג לקיום התפילות, תמידים כסדרם בזמנים סבירים.
הטענה על הדגשת המסגרת אצל החרדים
שאלה: מדוע הרב טען כלפי הציבור החרדי שמדגיש את המסגרות על חשבון העקרונות, הרי ההקפדה על הבגדים נובעת משני עניינים, האחד הלכתי, והשני שלא ילכו בסגנון 'רחובי'. וכן בנושא הכשרות, הנושא הלכתי גרידא.
תשובה: מבחינה הלכתית אין איסור ללכת בסגנון 'רחובי'. יש איסור ללכת באופן לא צנוע וכחוקות הגויים, אבל בסגנון שאינו מכובד מספיק, אין איסור. ואם מקפידים על כך מאוד, עד שלא מקבלים לסמינר מי שהולכת עם חצאית ארוכה מדי כי היא בסגנון 'רחובי', הרי שמדגישים את המסגרת הקהילתית יותר מאשר את העמדה התורנית.
וכן ביחס לכשרות. ידוע על רבים מגדולי ישראל, וביניהם הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שכאשר היו מתארחים לא הקפידו על כל החומרות בכשרות שנהגו בביתם, ואף היו אוכלים בשר שאינו 'גלאט'. ואם אנו מוצאים כיום שבני הציבור החרדי אינם מוכנים לאכול בהכשר 'גלאט' של קבוצה החלוקה על בני חוגם, משמע שהדגשת המסגרת נעשתה במידה מסוימת על חשבון העקרונות התורניים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
איך נראית נקמה יהודית?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
