השירות הטוב ביותר לבנות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
מצוות השירות

1229

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שירות צבאי לבנות
שאלה: האם לדעתך מותר לבנות לשרת בצה"ל?
תשובה: דעת רוב ככל הרבנים שאין לבנות לשרת בצה"ל, ושני נימוקים עיקריים לכך. האחד הוא שמירת הצניעות במסגרת הצבא, שכן דווקא בצבא ציוותה התורה להקפיד יותר על קדושת המחנה (דברים כג, י-טו). השני הוא חשש מירידה ברמתה הדתית-רוחנית של הבת, בהיותה במסגרת חילונית תחת פיקוד חילוני. ואף ששני הנימוקים הללו נוגעים בעיקר לשירות בסביבת היחידות הקרביות, למעשה גם בשאר היחידות חששות אלו קיימים. לכן צדקו הרבנים שהורו הוראה גורפת שלא לשרת בצבא, כשחלקם מעודדים באופן נמרץ שירות לאומי כתחליף לשירות צבאי.

התהליכים הציבוריים
בעשורים הראשונים לקיום המדינה, רוב הבנות הדתיות-לאומיות שירתו בצבא. העמדה הרווחת אז בקרב רבים מהציבור הדתי-לאומי הייתה שהצורך בשמירת הביטחון וההשתלבות בציבור הכללי הם ערכים עליונים, ששווה לסכן למענם את הרמה הדתית. בפועל, באותן שנים נטשו כמחצית מבוגרי החינוך הדתי את מסורת קיום התורה והמצוות.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

409 - חיבור אנשי תורה ואנשי מעשה

410 - השירות הטוב ביותר לבנות

411 - זכויות שהפכו לחובות

טען עוד

בעקבות התוצאות המרות של השילוב הלא מבוקר, ובזכות התחזקות החינוך התורני, ערכי התורה והמצוות נעשו מרכזיים יותר ואחוז העוזבים ירד לכעשרים אחוזים. במקביל, מספרן של הבנות הדתיות המשרתות בצבא הצטמצם מאוד. בשנת תש"ס (2000) התגייסו לצבא רק 1,700 בנות דתיות מתוך מחזור של כ¬ 7,000 בנות. בשנת תשס"ח (2008) מספרן ירד עד למטה מ 1,300, שהן פחות מעשרים אחוזים מבוגרות החינוך הדתי.
אף שאחוז הבנות שנעשות חילוניות דומה לאחוז המתגייסות, אין ביניהם התאמה מלאה. יש שעוזבות את הדת בלי לשרת בצבא, ויש שמשרתות בצבא ומתחזקות מבחינה דתית. אבל בדרך כלל הייתה התאמה בין מגמות ההתגייסות לצבא וההיחלשות בשמירת המצוות.

השינויים בשנים האחרונות
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים. מצד אחד מספר הבנות המבקשות לשרת במסגרת השירות הלאומי המשיך לעלות, כאשר מספר התקנים לשירות מאתגר לא גדל בהתאם. סביב כל מקום יוקרתי נוצרת תחרות, כאשר בנות רבות מקבלות דחיות חוזרות והן חשות מתוסכלות. כדי לתת מענה לכל המבקשות לשרת, נפתחו מסלולים חדשים שקשה לקיים בהם מסגרת דתית נאותה. כך קורה שגם במסגרת השירות לאומי, בנות נאלצות להתמודד עם ניסיונות קשים.
במקביל, הצבא עושה מאמצים גדולים לגייס לשורותיו בנות דתיות איכותיות. לשם כך הוא מציג בפניהן מסלולים מאתגרים ומתחייב להעניק להן מעטפת תמיכה דתית, ובחלק מהיחידות הוא אכן עושה זאת בהצלחה. וכך, תוך חמש שנים מספר המתגייסות הדתיות עלה מפחות מ 1,300 בשנתון ליותר מ 1,500. יחד עם זה, מצבן הדתי של הבנות המשרתות בצבא השתפר, הן בזכות שיפור התנאים בצבא והן בזכות ההכנה והליווי שהן מקבלות מהמדרשות שהוקמו לשם כך.
שמעתי על בת דתית שמשרתת בחיל המודיעין באזור תל אביב. ברוב הלילות היא ישנה בבית הוריה, אבל לעיתים היא צריכה להישאר לשמירות. שבת אחת עמדה בשער כשהגיע קצין בכיר. היא תבעה ממנו להציג אישור נסיעה בשבת. משלא היה לו אישור, סירבה לפתוח לו את השער. הוא כעס, צעק, איים, אבל היא לא פתחה והוא נאלץ להיכנס ברגל. דוגמה נוספת היא חיילת שלא נתנו לה חצאית צבאית ארוכה כהלכה ולא הסכימה להמשיך בשירות עד שתקבל את החצאית כמובטח. בנות כאלה ראויות להערכה.

ההוראה לא זזה ממקומה
יחד עם השבחים שראוי להעניק לכל המסייעים לבנות הדתיות לשמור על רמתן הדתית במסגרת השירות הצבאי ולבנות עצמן, עדיין הנימוקים העקרוניים להתנגדות לשירות במסגרת הצבאית נותרו במקומם, ולכן נכונה עמדתם של הרבנים השוללת שירות צבאי לבנות.
ואף שידוע שיש בנות שמשרתות ביחידות שאינן קרביות, ואינן נחלשות עקב השירות הצבאי, ההוראה לא באה מפני שכל הבנות נחלשות, אלא מפני שאחוזים משמעותיים מהן נחלשות. כשם שסוגרים כביש שאחוז התאונות בו גבוה מדי, למרות שרוב הנהגים יוצאים ממנו בשלום.
אמנם היה מקום להציע שנציגי הצבא ייפגשו עם גדולי הרבנים כדי לבחון את אפשרות השירות במסלולים עורפיים כדוגמת חיל המודיעין, תוך ניסיון להקים מסלולים כדוגמת ישיבות ההסדר שיכולים להתאים לשירות בנות במסגרת ההלכה. במפגשים כאלה הכול צריך להיות מונח על השולחן, כולל שאלות כמו נשיאת נשק והפרדת היחידות. אבל בינתיים, כאשר אפילו שירות הבנים הדתיים בצה"ל עוד לא מוסדר כראוי, במיוחד בתחום הצניעות - אין אפשרות להעלות הצעה כזו.

החוג המתגייס
יש רבנים, ובהם מחנכים ומחנכות, שמתוך היכרות קרובה עם בנות החוג שלהם טוענים שהשירות הצבאי אינו פוגע ברמתן הדתית של הבנות. מסתבר שגם הם טועים במקצת, ובאמת גם חלק מבנות חוגם נחלשות בשירות הצבאי. עם זאת, מסתבר שאכן יש לא מעט מבנות חוגם שמצליחות לשמור על רמתן הדתית - הן בזכות תודעתן הדתית המפותחת, והן מפני שגם לפני כן לא הקפידו כל כך על חלק מההלכות, כך שקל להן יותר לשמור על רמתן הדתית בסביבה חילונית.
אלא שההוראה לבנות שלא להתגייס אינה מבוססת על חוג זה, שעם כל חשיבותו הוא די קטן. ומתוך שיקול רחב, ההוראה הכללית של רוב ככל הרבנים שאין לבנות לשרת גם ביחידות הצבא העורפיות היא מוצדקת.
עוד חשוב להוסיף שגם הבנות שאינן שומעות להוראת הרבנים ומתגייסות לצבא, זוכות כיום לתנאי שירות טובים מבחינה דתית דווקא בזכות עמדת הרבנים השוללת את גיוסן. שכן בזכות ההתנגדות והביקורת של הרבנים, המערכת הצבאית עושה רבות כדי להוכיח שהשירות הצבאי אינו פוגע בהן. אבל לו הייתה עמדת הרבנים משתנה, יש לשער שהתודעה החילונית של רוב המפקדים הייתה גוברת, ותנאי שירותן של החיילות הדתיות היו משתנים לרעה, כפי שקורה אצל הבנים.
לפיכך נכונה מדיניותו של החמ"ד שמתנגד לשירות צבאי לבנות, כהוראת הרבנים. ונכון עושים שלא מאפשרים לנציגי הצבא להציג בפני הבנות את מסלולי השירות.

האם צריך לשרת
אחר כל זה אציג את עמדתי העקרונית, לפיה נכון לבטל את חובת השירות הצבאי והלאומי לבנות.
מבחינה ביטחונית וכלכלית שירות זה אינו מועיל. על ידי העסקת אזרחים במשכורת מלאה במקום הבנות המשרתות, צה"ל ומערכות הרווחה היו משיגים תוצאות טובות בהרבה בעלות נמוכה לאין שיעור.
שתי סיבות עיקריות לכך: האחת, כל בת שמשרתת עולה למדינה בממוצע 4,000 שקלים לחודש - לא רחוק ממשכורת מינימום. רבות מהחיילות ובנות השירות הלאומי יכלו לתרום הרבה יותר לו היו לומדות לפני כן את המקצוע המתאים להן. אבל מכיוון שהן משרתות לאחר כיתה י"ב, ללא הכשרה מקצועית - למרות כל הרצון הטוב תרומתן מועטה יחסית. הסיבה השנייה היא שמכיוון שהשירות הוא חובה או מעין חובה (בשירות לאומי), המדינה צריכה להעסיק את כל המתגייסות והמתנדבות, גם כשאין בכך צורך. וכך אנו מוצאים בנות שמתלוננות על שירות צבאי ולאומי דל משמעות (כמו גזירת קרטונים והגשת כוסות קפה).

טובת המדינה
סיבה אחת משמעותית ישנה לשירות, שהוא מביא לידי ביטוי את מחויבותו של היחיד לעם. אולם נראה שסיבה זו לבדה אינה מעניקה למדינה צידוק מוסרי לדרוש מכל בת להקדיש שנתיים מחייה. הסיבה היחידה שמצדיקה זאת היא צורכי הביטחון ההכרחיים לקיומה של המדינה, וכיום אין בזה הכרח ביטחוני.
בנוסף לכך, מבחינה כלכלית שירות החובה גורם למדינה הפסדי עתק - באבטלה הסמויה שמתרחשת בצבא, ובאובדן שנתיים של עבודה ותשלומי מיסים שיכלו המשרתות לתת בשוק האזרחי. לא כאן המקום להאריך בכך, אבל מדובר בהפסדים של מיליארדים.
השירות הצבאי גם גורם לדחיית גיל הנישואין בכשנתיים, ומעכב בכך את הגידול הדמוגרפי של שרידי העם היהודי שנתקבצו למדינת ישראל. לא כאן המקום לפרט את החשבון, אבל אילו הייתה המדינה פוטרת את כל הבנות משירות צבאי, ועל ידי כך גיל הנישואין וההורות היה יורד בשנה אחת בלבד, תוך חמישים שנה היו מתווספים לעם ישראל יותר ממיליון יהודים, גם אם מספר הילדים שיולדת כל אישה לא היה משתנה. אפילו מההיבט הביטחוני גרידא, יש בכך תרומה גדולה יותר לעם היהודי.
בנוסף לכך, הבנות הדתיות שמגיעות ממשפחות מעוטות הכנסה ניזוקות מהשירות הלאומי יותר. העיכוב בשנתיים מגדיל את הסיכון שאותן בנות לא יצליחו להשתלם במקצוע מכובד ולמצוא חתן מתאים.

מסקנה
אלו הסיבות שהביאו אותי למסקנה שלטובת עמנו עדיף לעודד את הבנות הדתיות להזדרז בלימודי המקצוע וכך להקל עליהן להינשא בגיל עשרים.
אמנם רבים מזדעזעים מהאפשרות להטיל פקפוק בחובת השירות, והסיבה לכך טובה. הנכונות של היחיד להתמסר למען הכלל חשובה כל כך, עד שנראה להם שהטלת הספק פוגעת בקודש הקודשים של קיומנו הלאומי. ובכל זאת מוטלת עלינו החובה לשקול את הטוב ביותר לעמנו.
להערכתי, יש סיכוי סביר שתוך עשור או שניים ההיגיון יגבר ושירות החובה לבנות יתבטל, וממילא גם השירות הלאומי יתבטל. האם הציבור הדתי צריך להמתין עד שהחילונים יבינו זאת, או שהוא יכול לקדם את השינוי הזה?

הצעת פתרון - עתודה לשירות לאומי
אנסה להעלות הצעה שתיתן מקום מכובד לכל השיקולים שהוזכרו. אפשר לפתוח מסלולים שבהם הבנות לומדות תחילה תואר ראשון במקצוע המתאים להן, ואחר כך יתנדבו לעבודה במשרה מלאה למשך שנה או שנתיים בתחום שבו התמחו. את כל הסכומים שמדינת ישראל משקיעה בבנות השירות הלאומי יעניקו לבנות בעת שירותן אחרי הלימודים. זה יכול להגיע לסכום של יותר מאלפיים וחמש מאות שקלים לחודש.
אפשר ליצור מסלולים כאלה בתחומים רבים: חינוך, סיעוד, משפטים, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד. אפשר גם לפתוח מסלול למצטיינות שישרתו לאחר שיסיימו תואר שני או שלישי. אולי אפשר להציע למנהיגי השירות הלאומי להוביל מהלך זה, שרק ישביח את איכות השירות.
נציגי אקדמיה ומכללות שמעוניינים לקדם יוזמה זו מוזמנים לפנות לדוא"ל שנמצא למטה, ואפנה אותם למי שיוכל לסייע בארגון יוזמה חשובה זו.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג

רביבים

רביבים
קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
ציצית ותפילין לנשים
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שבתי סבתו
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג דוב ליאור

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו