ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. יֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן, כִּי אֵין רָאוּי לַמָּשִׁיחַ רַק הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא אַחַר הַשִּׁבְעָה, וְזֶהוּ מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ לְמִי שֶׁיָּדַע מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמַעֲלָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. כִּי מַדְרֵגַת עוֹלָם הַזֶּה מַדְרֵגָתוֹ מִסְפַּר שִׁבְעָה בִּלְבַד, מִפְּנֵי כִּי מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ עַל עוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְיֻסָּד עַל ז'. וּבְמַסֶּכֶת עֲרָכִין (יג, ב): כִּנּוֹר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל 1 ז' נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, יא): שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אַל תִּקְרֵי שֹׂבַע, אֶלָּא שֶׁבַע. וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין, דִּכְתִיב (תהלים יב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית. וְלָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד): עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, וְאוֹמֵר (תהלים לג, ב): הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר וגו'. וְלָעוֹלָם הַבָּא, 2 אַיְדֵי דִּנְפִישׁ נִימִין דִּידֵיהּ נְפִישׁ קָלֵיהּ כְּנֶבֶל, קָרֵי לֵיהּ נֶבֶל, עַד כָּאן. וּפֵרַשְׁנוּ זֶה לְמַעְלָה, כִּי עוֹלָם הַזֶּה שְׁלֵמוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבּוּי שָׁלֵם בְּלֹא חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּׁבַח אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּפִי הַשְּׁלֵמוּת אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם. כִּי הַשְּׁלֵמוּת בָּעוֹלָם הוּא רִבּוּי שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. וּמִסְפַּר שִׁבְעָה תִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם עַל הָרִבּוּי, כְּמוֹ: בְּדֶרֶךְ אַחַת יֵצְאוּ וּבְשִׁבְעָה דְּרָכִים יָנוּסוּ (דברים כח, ז), כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד, טז), וְכֵן הַרְבֵּה. וּלְכָךְ הָיָה הַכִּנּוֹר בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל שִׁבְעָה נִימִין, שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ מִפְּנֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָרִבּוּי, וְזֶהוּ שְׁלֵמוּתוֹ. וּלְפִיכָךְ הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה הַמּוֹרֶה עַל הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה מִן שִׁבְעָה נִימִין. העולם הזה בשלמותו הוא במדרגת השבע
אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הוּא מַדְרֵגָה יוֹתֵר עַל זֶה. כִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה. כִּי הַשְּׁמִינִי הוּא נֶגֶד הָאַחְדוּת אֲשֶׁר הוּא לְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה, אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין. וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הִסְתַּלְּקוּת הַגַּשְׁמִי, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְנִבְדָּל מִן הַגַּשְׁמִי, וּלְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר עֲשָׂרָה נִימִין. כִּי הָעֲשִׂירִי הוּא קָדוֹשׁ, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה נִבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי, לְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר לָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין.
________________________________
ובמוצאי שביעית יבוא בן דוד. עליך להתבונן ולדעת, כי אין ראוי למשיח שיבוא אלא לאחר שבע, כי מדרגת המשיח מעל השבע, למי שיודע את מעלתו הגבוהה של המשיח. העולם הזה במדרגת המספר שבע, ומפני שמעלת המשיח מעל העולם הזה, לכן מדרגתו מעל למספר שבע. אמרו חכמים במסכת ערכין, כינור של בית המקדש של שבעה 1 מיתרים, שנאמר: שובע שמחות, אל תקרי שובע אלא שבע. כינור של ימות המשיח של שמונה מיתרים, שנאמר: למנצח על השמינית. ושל העולם הבא של עשרה מיתרים, שנאמר: עלי עשור ועלי נבל, ועוד נאמר: הודו לה' בכינור בנבל עשור וכו'. וכינור של העולם הבא נקרא נבל, 2 מפני שמרובים מיתריו, הוא משמיע קול כנבל. בארנו ענין זה בפרק יט. שלמות העולם הזה, שיש בו ריבוי שלם ללא חסרון, לכן ראוי שהכינור, המביע את השמחה והשבח לה' יתברך, מותאם לשלמותו של העולם. השלמות היא כפי הריבוי בעולם. הריבוי בעולם הזה מבוטא במספר שבע, כמו שנאמר: בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך, וכן נאמר: כי שבע יפול צדיק וקם, וכן עוד פסוקים רבים. לכן הכינור שהיה במקדש של שבעה מיתרים, דהיינו שמחה המביעה את השלמות, והשלמות היא הריבוי שקיים בעולם, על כן הכינור, שהוא כלי המבטא את השמחה, ראוי שיהיה בעל שבעה מיתרים.
ימות המשיח הם במעלה גבוהה יותר מאשר שלימות העולם הזה, כי בימות המשיח הריבוי יתאחד לדבר אחד על ידי המשיח. המספר שמונה הוא האחדות של הרבוי שבמספר שבע. על כן הכינור של ימות המשיח יהיה של שמונה מיתרים. לעולם הבא, שיהיה עולם רוחני, עולם קדוש, הנבדל מהגשמי, יהיו בכינור עשרה מיתרים, כי המספר עשר מלמד על קדושה ועל נבדלות מהחומר, לכן בכינור יהיו עשרה מיתרים.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
111 - פרק ל"ב חלק ב'
112 - פרק ל"ב חלק ג'
113 - פרק ל"ב חלק ד'
טען עוד
ביאורים
בעולם בכלל וביהדות בפרט מייחסים ערך רב למספרים. אדם שיש לו דברים יקרים ואהובים מקפיד לספור אותם. כשרוצים לבטא שמישהו לא מייחס חשיבות לחברו, רגילים בלשון העם לומר: 'הוא לא סופר אותו'. ביהדות ישנה התייחסות מרובה למספרים. בתורה מצינו מִפקדים שבהם מונים את האנשים, מצוות רבות שבהם הספירה מדויקת. כמו כן באירועים רבים בתנ"ך מקפידים לציין את המספר של המשתתפים באותו האירוע. המהר"ל מרבה לעסוק במספרים ובמשמעותם העמוקה. כאן עוסק המהר"ל בביאור שלושה מספרים: שבע, שמונה ועשר.
בית המקדש הוא מקום החיבור שבין השמים לבין הארץ. בו עם ישראל עובדים את הקב"ה והקב"ה משרה את שכינתו עליהם. השירה והנגינה שבו מבטאות את השמחה הגדולה שבעולם הזה בהיותו בשלמותו כאשר החיבור שבינו לבין הבורא שלם. מקומה של השמחה היא כאשר המציאות שלימה, כמו שאנו רואים שאדם שמרגיש שהוא שלם ולא חסר לו דבר הוא שמח יותר. המספר שבע הוא המספר שמבטא את העולם הזה , והוא גם המספר שמבטא ריבוי , וממילא כאשר יש ריבוי ללא חסרונות ישנה שלימות.
לפי זה מקבלים דברי חז"ל מימד נפלא של עומק. הנגינה והשמחה במקום חיבור שמים וארץ מבטאת את השלמות שבעולם הזה וממילא את השמחה שבו, וזה מה שלימדו אותנו חז"ל כשאמרו שכינור של בית המקדש של שבעה נימים.
מדרגת ימות המשיח גבוהה יותר. במדרגה זו מתגלית נקודה עליונה שהיא מעל העולם הזה ומכוחה מתאחדת כל המציאות של העולם הזה. הבורא ברא את העולם הזה מתוך מטרה שיגיע למטרות ומדרגות מסוימות. בכל יום אנו אומרים בקריאת שמע שה' הוא אחד, והוא מאחד את כל המציאות. מדרגה זאת, שבה יתגלה איך כל המציאות מאוחדת בבחינה עליונה המאחדת את הכל, שייכת דווקא לימות המשיח. לְמה שמעל לטבע. הוא שייך גם למספר שמונה, שמתייחס למדרגה שמעל הטבע . מסיבה זו חז"ל אמרו שהמשיח יבוא דווקא במוצאי השנה השביעית, ובכינורו של משיח יש שמונה נימין.
לאחר מכן, לעתיד לבוא, כאשר עם ישראל יזכו לעלות ולהתרומם יותר ולהיות מרוממים לגמרי מהשעבוד לחומריות, הם יגיעו למדרגה המתאימה למספר עשר , המבטא סידרה חדשה של מספרים שאינה קשורה לספירה הקודמת, ולכן הוא מסמל את הקדושה הנבדלת.
הרחבות
* עניינו של משיח
יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ. העולם הנגלה לעינינו מורכב מחלקים ופרטים רבים, שחלקם אף נראים לנו כסותרים, מנוגדים ואף נלחמים זה בזה. הרב קוק מסביר שכל הניגודיות הנראית עתה הינה זמנית – העולם הולך ומתקדם למציאות שלמה יותר וכך מבאר את דעת רבי אליעזר האומר שמותר לצאת עם חרב בשבת הואיל והיא מהווה תכשיט לנושא אותה. שאלו בגמרא את רבי אליעזר: אם אכן חרב היא תכשיט מדוע לימות המשיח תבוטל ולא יזדקקו לה כלל כפי שנאמר – "וכִתְּתוּ חרבותם לאִתִּים" [ישעיהו ב, ד]? והשיב: "לפי שאינם צריכים" [שבת סג]. לפי פירושו של הרב קוק דברי רבי אליעזר מתארים את התהליך שאותו עוברים אומות העולם: בשלב ראשון כל כוח הקיים בעולם נדרש לפתח את עצמו בצורה שלמה וטובה – "כדי לתמם (להשלים) את כל גוי על פי צביונו (אופיו) המיוחד", ומשום שהדבר מביא לחיכוכים עם אומות אחרות המבטאות כוחות שונים, יש צורך בחרב. "אמנם בימות המשיח לעת אשר תתבשל האנושיות לגמרי אז יסור כח הניגוד משורשו, ושינוי הראוי להימצא בין העמים יעמוד על פי מערכה משטרית כאותה המערכה של האברים הפרטיים של גוף שלם". בגוף, כל האיברים פועלים כיחידה אחת אף על פי שלכל איבר תפקיד מיוחד. אולם, כל אחד בתחומו תורם לכלל האישיות. כך גם הכוחות הלאומיים תורמים ל"הופעת מלכות ה' בתבל. שהיא עיקר המשיחיות ותכליתה – דהיינו, שישוב הניגוד האנושי שהיה לכתחילה... להיות לכֹח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה" [עין איה, שבת ו, מד-מה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
